כניסה לחברים
סגירה

כניסה לחברים רשומים



סביבה, זה לא בראש שלנו - מאת פרץ גן

יערות הגשם באמזונס בוערים, אבל תכל'ס, זה לא יהיה "אישיו" בבחירות האלה.

שדות ומטעים שמתייבשים, מעיינות שנחרבים, זרימת ביוב בנחלים, זיהום הים, רצועות חופים שמתכווצות, הרים שלמים שנטחנים לדרכים וסוללות עפר, ושריפות - אש בשדות וביערות – לא רק ביערות הגשם (כבר לא "יערות עד") של האמזונאס – גם אצלנו. כל אלה לא יוזכרו במערכת הבחירות שאנחנו בתוכה כעת. זה "בקטנה"... יש את איראן, והחמאס וחיזבאללה. ובעיות במערכת החינוך, בריאות ומה לא.

אבל מי דואג לכדור הקטן שלנו? אנחנו מסתובבים עליו כבר כמה עשרות אלפי שנים (הוא מסתובב עוד לפנינו, ובלעדינו, כבר כמה מיליארדים). הכל היה פחות או יותר בסדר עד לפני מאה-מאתיים שנים. הספקנו לקלקל הרבה, במאה שנה.

בישראל לבדה נוספות כרבע מיליון מכוניות חדשות, מדי שנה. על הכבישים בארצנו הקטנטונת כארבעה מיליון מכוניות. מפחיד לחשוב על כמויות הדלק שאנחנו שורפים. למעלה מארבעים אלף שריפות בשטחים פתוחים מתרחשות בישראל מדי שנה, נזקי האש וכיבויה נמדדים במיליארדי שקלים. מאגרי המים מתדלדלים וההתפלה גובה מחיר אקולוגי יקר. דור 5 של הקרינה הסלולרית עומד לקראת יישום.

ויחד עם זאת, המודעות הציבורית בישראל לנושאי סביבה, החל ממחויבות למיחזור שקיות פלסטיק, וכלה בסיכוני הקרינה הסלולרית, היא מהנמוכות בעולם המערבי. אין מפלגה ירוקה, והנושא הסביבתי נוכח במצעי המפלגות - כנר של חנוכה, לראותו בלבד. האם שמעתם אי פעם את המועמד/ת המוביל/ה, במפלגה שאתם תבחרו בה, כולל בנאום בחירות שלו/ה נושא סביבתי כלשהוא? לא. זה לא יועיל לרייטינג שלו/ה.

צמחי מרפא הם חלק מהסיפור הזה. כולנו באבל על היערות העולים באש, על המגוון הביולוגי האדיר שאצור בהם, על שפע התרופות הצמחיות אשר עדין לא נגלה. התמעטות השטחים הפתוחים, ההתחממות הגלובאלית ותופעת המידבור (התפשטות שטחי המדבר) יוצרים לחץ כבד על אוכלוסיות הבר של צמחי המרפא. ההערכות הן שכשליש מסך מיני צמחי המרפא בעולם נמצא בסכנת הכחדה. גם גידול צמחי המרפא בחקלאות הופך יקר יותר וקשה יותר. זאת, ביחד עם הרגולציה, אשר הופכת להיות תובענית יותר, דוחסת ודוחקת את הצמחים לתוך כמוסות וצנצנות (שאף הן לא ממוחזרות), מגבילה את נגישות הציבור לצמחים ומרחיקה אותו מפתרונות טבעיים לבריאותו.   

הציגו לנו בעבר, ומציגים לעיתים עדין, את "הירוקים" כאויבי הקדמה והכלכלה. אך אנחנו יודעים היום כי הכלכלות החזקות בעולם, המניפות את דגל ההגנה על הסביבה, הן גם החסכניות ביותר והיעילות ביותר. לא זה העיקר. העיקר הוא בכך שאין לנו ברירה, אנחנו חייבים לבחור מסלול חדש. אם לא נתחיל ברצינות את הדיאטה הסביבתית, יהיו ערינו לרצף של מגדלי בטון, אדמותינו לשדות קוצים ממתינים לנדל"ן, וילדינו ינהרו במטוסים אל המרחבים הירוקים שנותרו, בקצוות עולם.

אז נצא מחר וניטע עץ, ואולי גם אתם. טוב ויפה, אבל האם נוכל להפוך את העניין הזה ל"אישיו"?

 

המאמר נכתב ע״י פרץ גן – יו"ר ועד מנהל עיל"ם,  אגרונום, מגדל צמחי מרפא.

25.8.19

עבור לתוכן העמוד