כניסה לחברים
סגירה

כניסה לחברים רשומים



לא על הקנביס לבדו - מאמר מאת פרץ גן

משרד הבריאות הקים על פי החלטת ממשלה את היק"ר, היחידה לקנביס רפואי, העוסקת בכל הנושאים הרגולטוריים הקשורים לגידול קנאביס למטרות רפואה, עיבוד התפרחות והתכשירים המיוצרים מהן, אופן השינוע וההספקה לחולים. היחידה עוסקת גם בהכוונה ובקרה של המחקר, פיתוח פרוטוקולים של טיפול, התוויות לשימושים נדרשים ועוד.

משרד הבריאות הגדיר כי "יש להתייחס לקנביס, ככל האפשר, כאל כל מוצר רפואי אחר החייב בפיקוח ובהסדרה לצורך הבטחת בריאות הציבור ושלומו, וזאת גם בהתחשב באופיו המיוחד – צמח ולא מוצר המיוצר במעבדה או במפעל". משה"ב הבין כי מיעוט האסמכתאות המדעיות היום עלול להוות מכשול בהטמעת השימוש בצמח. עד להתממשות האסמכתאות המדעיות ההולכות ומצטברות, המשרד קיבל את הקנביס כ"מקרה מיוחד", שיש לגלות לגביו פתיחות, וקיבל על עצמו "להיות מעורב, לפקח ולהסדיר את כל הליכי הגידול, ייצור, שימוש, ומחקר של הצמח". אך בעוד הקמת היק"ר מדגימה מחד גיסא את יכולתו של המשרד להיענות ולהתגייס במהירות להשגת יעד  נדרש חדש, על פי נטיית ציבור החולים, מאידך גיסא היא מדגימה את אוזלת היד של הרשויות בישראל לגבי מאות צמחים אחרים, הנהוגים בשימוש ברחבי העולם וגם בישראל. יקר ככל שיהיה ליק"ר ולכל השאר,  הקנביס אינו צמח המרפא היחידי.

השימוש המסורתי בצמחי מרפא הוא חלק  אינטגראלי של תרבות ומורשת האנושות. הרפואה המודרנית  נשענה בראשיתה על הידע העממי בשימוש בצמחי מרפא, ופיתחה מהן תרופות "קונבנציונליות" רבות, לאחר שהגדירה אותן מבחינת ריכוז, מינון וכו'. כך הפכו צמחי מרפא רבים הנהוגים בשימוש עממי, בחליטה או במרתח, כגון ערבה לבנה, בבונג, בן חרצית, פרע, גדילן, עוזרר, ערמונית הסוסים, שרביטן סיני, ולריאן, שוש קירח ורבים אחרים לטבליות או כמוסות בצנצנות בתי המרקחת. מאות רבות של צמחי מרפא יעילים ובטוחים יחסית לשימוש ממתינים עדין להכרת הרשויות והממסד הרפואי, אך בלית יכולת של התעשייה לרשום פטנטים על החומרים האצורים בעלים ובשורשים אלה, מרביתם עלולים להפוך לאבני חן שאין להם הופכין.

אם חפצים אנחנו בניצול הידע הגלום בצמחים, חובה על רשות הבריאות לפנות ולו מעט מסדר יומה לטובת חקר הצמחים ואסדרתם במסגרת שירותי הבריאות, בדומה לקנביס הרפואי, ולא לחכות ל"גאולתם" בידי תעשיית התרופות. הרגולציה הנוכחית גורסת הסתמכות בלעדית על מחקרים קליניים של תרופות, ואטימות כלפי עולם חומרי הטבע בצמחים. מסלול חשיבה כזה הוא שפסל את הקנביס לשימוש רפואי בשנות החמישים, לאחר שהיה כבר נהוג בשימוש במשך עשרות שנים, וכמעט שמנע את חידוש השימוש בו. למזלנו, תוצאות השימוש ה"פרטיזני" היו משכנעות מספיק כדי להביא להכרה בגילוייו של פרופ' רפאל משולם וחובריו, ולחשיבה "מחוץ לקופסה" בחלק מרשויות הבריאות בעולם.

הפניית ולו מזער מן המשאבים המופנים היום לתקציבי היק"ר לטובת מחקר וקידום השימוש הבטוח בצמחי מרפא אחרים בנוסף לקנביס, עשויה לתת תמורה ציבורית ראויה ביותר, בחיסכון בשימוש וגם במניעת בזבוז תרופות, ובהיענות לרחשי לב הציבור, הנוטה אחר פתרונות בריאותיים טבעיים.

עיל"ם, מצידה, תפעל להפצת היידע הנוגע לצמח הקנביס ושימושיו הרפואיים למטפלים בצמחים. בסמסטר הקרוב, עיל"ם תערוך סדרת הרצאות  מקצועיות (7-8 פגישות), המהוות השתלמות בנושא הקנביס הרפואי. ההשתלמות מיועדת בעיקר למטפלים, אך תהיה פתוחה גם לקהל אחר. המתעניינים בהשתתפות מוזמנים ליצור עמנו קשר כבר עתה, כדי שנוכל להעריך את מספר המשתתפים הצפוי.
ליצירת קשר, כתבו למזכירת עיל״ם, עדן פלד, למייל:
Info@herbology.org.il
בקרוב יתפרסמו פרטים מלאים על ההשתלמות.

 

 

פרץ גן,

יו"ר ועד מנהל, עמותת עיל"ם – העמותה הישראלית לצמחי מרפא

טל. 04-6464848, 052-6464848

 

7.7.19

עבור לתוכן העמוד