כניסה לחברים
סגירה

כניסה לחברים רשומים



נועם וגלי אורן

נועם וגלי אורן (הגדל)

 

גלי ונועם אורן (43, 44), חיים עם ארבעת ילדיהם בחוות יתיר שבצפון הנגב, לשם הגיעו לאחר שנה בארה"ב עם שני הילדים הגדולים. מגדלים צמחי מרפא ובעליהם (שותפים) של בית מרקחת "טריפוליום", בית מרקחת לצמחי מרפא.

פורסם בתאריך 1/1/18, ראיון ועריכה: יעל דונגי.

 

 

מה משך אתכם אל צמחי המרפא? מאיפה זה הגיע?

עברנו לחווה בשנת 2003. לפני המעבר לחווה הזו, גרנו בחווה סמוכה, בה פגשנו זוג אמריקאיים שחיו בארץ ועסקו בצמחי מרפא. הם אספו צמחים, הכינו טינקטורות ופורמולות. עם ההיכרות, הסתבר לנו שגם הם גרים בחווה, ליד כפר אוריה. החיבור בינינו הביא לכך שהתחלנו לגדל ולקטוף עבורם פרחי קלנדולה. תוך כדי, התחלנו ליישם על עצמנו את רפואת הצמחים, במקום ללכת לרופא בשעת הצורך, הלכנו אליהם לקבלת טיפול.

בשלב מסויים הם עזבו את הארץ, חזרה לארה"ב, על מנת להקים חווה באורגון. הם הזמינו אותנו להגיע ולעזור להם בהקמת החווה והחלטנו להצטרף. בסופו של דבר, היינו שם חודשיים בערך ומשם המשכנו הלאה. עברנו לעבוד בחווה סמוכה, העוסקת בגידול צמחי מרפא לזרעים - “Horizon Herbs”. זו חברה גדולה מאוד לזרעים של צמחי מרפא, עם מבחר ענק. שם למדנו את תורת הגידול ואיסוף הזרעים של הצמחים, כמו גם שיטות רוקחות שונות, ובעיקר איך להכין טינקטורות ושמנים רפואיים.

לאחר שנה בארה"ב, חזרנו לארץ והתיישבנו בחוות יתיר, עם שני הילדים הגדולים שלנו.

 

אז תכננתם מראש ללכת לכיוון הזה?

בתחילת הדרך המשותפת שלנו, לפני כ-20 שנה, נסענו לטייל בהודו. במהלך שהותנו שם התאהבנו באורח החיים הפשוט, הרגוע והפחות חומרי, השתתפנו מספר פעמים בקורסי "ויפסאנה" במקומות שונים, וטכניקת המדיטציה הזו הפכה לחלק מדרך חיים. באחד מהמקומות נחשפנו באופן משמעותי לרפואה טבעית אלטרנטיבית. שם התחילה הסקרנות שלנו לגבי אלטרנטיבה לרפואה הקונבנציונלית.

(גלי מספרת): בדיעבד, נזכרתי שאת עבודת הגמר שלי בבית הספר, כתבתי על הצמח סינפיטון (Symphytum officinalis). היה מצחיק לגלות את זה, כ 5 שנים לאחר מכן.

 

עדיין מגדלים צמחי מרפא בחווה?

בהחלט, אנחנו מגדלים צמחים בחווה לשימוש וצרכים שלנו כמשפחה.

 

איך הילדים מקבלים את צורת החיים בה בחרתם ואת תחום רפואת הצמחים בפרט?

אין להם בעיה לשתות טינקטורות, למרוח כל מיני מרקחות, או לשאוף אדים בשעת הצורך. להפך- הם בקושי יודעים לבלוע כדור. אלו החיים שהם מכירים, כאן הם גדלו והתפתחו. הם אוהבים להיות בחוץ, נהנים מהיופי של הסביבה שלנו, קשורים מאוד לחיות שלנו – סוסים וכלבים, לא קשה להם לשהות בשטח ויודעים להסתדר בטבע היטב. ייתכן שהם לא היו מתנגדים שיהיו להם עוד כמה חברים כאן.... הם לומדים בבאר שבע בבי"ס אנתרופוסופי וכשהם היו קטנים, היו איתנו בבית.

 

מה הם העקרונות החשובים מבחינתכם, העומדים מאחורי המגורים בחווה?

לחיות במקום פתוח, לא בנוי, בלי גדרות, קרוב לטבע. לגדל צמחי מרפא אורגניים ולקרב את הנושא אל הקהל הרחב. מה שהיה מאוד חשוב לנו הוא לחיות חיים פשוטים, או לפחות ככה חשבנו... מבחינה צרכנית, חומרית. העבודה היא חלק מהחיים והחיים הם חלק מהעבודה, החיים הם משהו שלם ולא חלוקה בין שעות עבודה, שעות בילוי, שעות פנאי...אופי יותר זורם, בלי הפרדה. עכשיו זה קצת שונה כי בית המרקחת לא נמצא בחווה, ובנוסף הילדים כבר גדולים ועצמאיים ויוצאים מהחווה לעיסוקים שונים.

 

כשהגענו לחווה, היה לנו מאוד חשוב ליצור קשר עם השכנים הבדואים שגרים כאן. בעבר אף עשינו יחד פרוייקט של שמנים אתרים. מעבר לזה, אנחנו פשוט ביחסי שכנות טובים, וזה עוזר לנו לחיות כאן בשקט. אין פחד, גניבות, הכל פתוח. מאוד שמחים לראות שהילדים שלנו גדלים באווירה של דו קיום והיא ברורה להם מאליו.

בתור התחלה, רצינו לספק לעצמנו את כל הצרכים – לגדל ירקות, פירות, וחיטה בגידול אורגני, תוך כדי התחשבות בטבע, זאת אומרת – לספק לעצמנו חשמל (סולארי), דלק (המופק משמן בישול משומש), קומפוסט (מדיר העזים) ושימוש במי גשמים ומים אפורים להשקיה. אנחנו מגדלים ירקות, פירות, צמחי מרפא, חיטה ושעורה לצריכה עצמית ומטפלים בצמחי מרפא במשפחה, חברים ובחיות שגרות איתנו. בפועל כיום, אנחנו לא מספקים במאה אחוזים את המזון שלנו. לא תמיד יש מספיק מים, לעיתים אין מספיק תוצרת של פירות או ירקות ומעבר לזה, לא תמיד יש מספיק זמן. אנחנו עושים שיקולים לפי סדרי עדיפויות.

 

אז את אומרת שאפילו אם חיים בחווה אין מספיק זמן?

בהחלט, יש הרבה מאוד עבודה לעשות, ובמיוחד מאז הקמתו של בית המרקחת. נועם נמצא שם בהרבה מהזמן וגלי מטפחת ומגדלת את צמחי המרפא בחווה, וגם את גינת הירק (יחד עם השותפים האחרים בחווה). מעבר לזה, ישנו גם כנס "רפואה מפרי האדמה" שמתקיים באביב בשטח החווה ואנו שותפים בעשייתו יחד עם חברים נוספים.

 

ספרו קצת על "רפואה מפרי האדמה" - מה החזון שהביא אתכם ליצור את הכנס?

כשהיינו בארה"ב היינו בכנס עם חוויה דומה וממש אהבנו את זה. בארץ, התחברנו יחד עם כמה חברים כאשר הרצון המשותף שלנו היה ליצור את המקום והמרחב שיאפשרו זאת. הרעיון היה לכנס אנשים רבים שאוהבים את התחום, יחד עם כמה שיותר מורים, ולחלוק את הידע הזה בצורה חגיגית וכיפית. הרעיון שלנו הוא ללמוד את הצמחים איפה שהם נמצאים- בטבע, בחוץ. זה תמיד נראה לנו "חולייה חסרה" בארץ, זה היבט שלא עוסקים בו. מי הצמח? איך הוא נראה? איך הוא גדל ואיפה? ורעיונות נוספים שאינם נכללים בזרם המרכזי. רצינו ליצור מקום מכובד להציג ולחוות את ההיבטים הנרחבים האלה – אם זה כיוון שהוא יותר פילוסופי ופחות מדעי, ואם פשוט בהסתכלות הוליסטית, על רפואה, על צמחים ועל בני האדם. והנה, הכנס השישי שלנו יוצא לדרך!

 

נועם, כיצד נולד הרעיון להקמת בית המרקחת?

הרעיון נולד לפני שנתיים, מתוך צורך לעבור לפעילות ועבודה עם צמחי מרפא במסגרת חוקית ומאושרת על ידי משרד הבריאות. באותה נקודת זמן התעורר צורך זה גם אצל שותפינו ניר אברהם וגידי גור וכך, בכוחות משותפים הקמנו את בית המרקחת "טריפוליום". בחרנו בבית מרקחת כי בעינינו זו הדרך הנכונה לעבוד מול מטפלים ומטופלים. אנו מקבלים מרשם פרטני מרופא או מטפל ומספקים אותו למטופל. בנוסף בית המרקחת יכול להשפיע על הסביבה בו הוא נמצא ולשמש את האוכלוסיה המקומית. בית המרקחת פועל כבר שנה ושמונה חודשים.

החזון הוא מתן אפשרות למטפל להזמין כל צורת רקיחה של צמחי מרפא, מכל סוג ומסורת, מהאיכות הטובה ביותר, כמו שהיה רוצה להכין בביתו או בקליניקה שלו, במסגרת חוקית המכסה גם אותו וגם אותנו.

בנוסף, רצינו להגדיל את הפעילות החינוכית, לחלוק את הידע הרב ולהגיע לקהל גדול של מטפלים בעזרת סדנאות, הדרכות והרצאות.

 

 

איך ההרגשה לעבוד מול גופים בירוקרטיים רבים לעומת עבודה עם הצמחים עצמם?

 

כמובן שהעבודה הניהולית והמשרדית בבית המרקחת שונה מאד מהעבודה בחווה ומאתגרת אותי ביותר. אני תמיד מתגעגע לעבודה בגינה ובאויר הפתוח, מצד שני הקשר לצמחים נשאר ואני לומד המון כל הזמן.

יש לנו עוד המון רעיונות ותכניות לעתיד, השמיים הם הגבול!

 

 

 

עבור לתוכן העמוד