כניסה לחברים
סגירה

כניסה לחברים רשומים



השימוש הקליני בצמחי המדבר - מקור החסידה - מאת גידי גור

השימוש הקליני בצמחי המדבר - מקור החסידה - מאת גידי גור (הגדל)

 

מקור החסידה   |   Erodium    |    ابرة العجوز    |     Lao guan cao 老官草

 

לצמח זה מספר מינים הגדלים בארצנו, ובעולם הוא נפוץ במרחב ובשימוש מסין ועד מרוקו. תתי המינים שונים באזורי התפוצה השונים וטעמם ומעט מתפקודם שונה, כמו גם שמם המקומי הנגזר ממקום למקום (1).

עם תחילת האביב, מקור החסידה הוא מראשוני הצומחים במדבר ובעיקר באזור ספר המדבר. עם צמיחתו ניתן לאכול את פקעותיו הצעירות (בבישול או קלייה), או לשלב את עליו הצעירים בסלטים ותבשילים (1).

השימוש המקומי ברפואת הצמחים המקומית הוזנח, אף כי הצמח על כל חלקיו מאוד יעיל.

לפי ניסים קריספיל, יושבי שדרת ההר נוהגים לעשות עיסה מהצמח ולהניח אותו בשילוב עם שמן זית על פצעים וחתכים עמוקים על מנת לזרז החלמה ולמנוע זיהום. עוד מציין הכותב כי הצמח יעיל להשרייה של הרגליים לריכוך העור.

במערבה של סין הופתעתי למצוא את הצמח תחת השם: "צמח החסידה". לרוב, מניסיוני באיסוף האתנובוטני, צמח אשר נמצא בשימוש על פני מספר מקומות במרחב, עצימות היעילות שלו לא קטנה. שכזה מוזכר הצמח בכתובים הסיניים:

הספר הראשון שמזכיר את השימוש בצמח הוא 镇南本草 לפני מאות שנים, וסיכום התפקוד לפי הרפואה הסינית:

1.      מפזר רוח - בעיניים הסיניות, פיזור רוח קשור להתקררויות שונות ושפעות, מחלות ראומטיות הכוללות כאבי פרקים. צמחים אשר גדלים באביב מקושרים לכבד, ואלו שפרחיהם סגולים נכנסים לדם ולרוב מניעים אותו.

2.      הנעת דם - הרפואה הסינית מסווגת צמחים על פי יכולתם להניע דם ומגדירה את הצמח כסירקולטור. צורתו המחטנית ופרחיו הסגולים מסייעים להבין את תנועת הצמח ויכולתו לקדם דם. תפקיד זה ביחד עם התפקוד הראשון הופך את הצמח לצמח בחירה יעיל מאוד במחלות ראומטיות.

3.      פותר חום ורעילות - כלומר מסייע בריפוי דלקות שונות, אדמומיות ומוגלה. יש לציין כי מעטים מאוד הצמחים אשר יש להם יכולת הנעת דם עם פיזור רוח אשר יכולים לפתור כאב ובו בזמן להוריד דלקת עם סימפטומי חום (2), שכך מעט מאוד צמחים עושים זאת. דוגמאות נוספות לצמחים כאלו: פגוניה ערבית (fagonia Arabica)  ו- QIN JIAO- (Gentiana Macrophylla).

שימוש במקרים: ראומטיזים עם כאבי פרקים, נימול בגפיים, אבצסים ופצעים, טראומה, דלקות מעיים, דיזנטירה. (3)

 על פי רפואה הסינית הצמח נכנס למרידאיני הכבד, שלפוחית השתן והלב.

 

מינונים:

הצמח נמצא בשימוש גם בצורתו הטרייה וגם בצורתו היבשה. המינון של החלקים העיליים של הצמח בעודו טרי: עד 90 גרם. מינון צמח יבש: עד 30 גרם. לא ידועה רעילות.

נסיון קליני:

בקליניקה אנו משתמשים בצמח הטרי, כאשר הוא זמין, כחלק ממרתחים לטיפול במחלות אוטואימוניות עם ביטוי של סטגנציית דם ורעילות, כמו למשל בסוגים מסויימים של זאבת.

זוג צמחים יעיל מאוד להפגת כאב, הנעת דם ושיפור קומפלקס העור, הוא אבקה טחונה של פגוניה ערבית ומקור החסידה (על סוגיו) ביחס שווה.

למחלות מעי דלקתיות עם פיסוטולות לדרכי השתן, הוא ניתן בשילוב עם ארכובית שבטבטית (Polygonum equisetiforme ) טרייה, 30 גרם מכל אחד ליום. (2)

 

לסיכום, הצמח אומנם זניח במטריה מדיקה המקומית אך נמצא בשימוש רחב ברפואה העממית בכל אסיה וצפון אפריקה. השימוש בידע הסיסטמי ברפואה הסינית מסייע רבות בהטמעת השימוש המקומית ובהבנת השימוש המסורתי כאן בארץ.

 

מקורות:

(1)   ילקוט הצמחים, ניסים קריספיל, עמ 692

(2)   ניסון הכותב

(3)   药村学- YAO CUN XUE- PRC 1974

 

 
 

גידי גור L.Ac, MSc

מטפל ברפואה סינית, בוגר אוניברסיטת בייגין ברפואה פנימית והתמחות באימונולוגיה לתואר שני באוניברסיטת ז'ה זיאנג, הרבליסט, מורה דרך ורועה צאן. 

אמצעי התקשרות:

077-2028100

gidi@moavmedic.com

 

המידע המובא כאן הוא על דעת הכותב בלבד. אין העמותה לצמחי מרפא (עיל"ם) אחראית לתוכן המאמר. שימוש בצמחים או במוצרים אחרים מחייב במקרים מסוימים שיקול דעת רפואי, ועל כן יש להיוועץ במומחה מתאים. העמותה הישראלית לצמחי מרפא ועורכי תוכן האתר אינם אחראים לכל מקרה של שימוש בלתי מבוקר, או בלתי מקצועי במידע ו/או בצמחים הנזכרים.

 

עבור לתוכן העמוד