כניסה לחברים
סגירה

כניסה לחברים רשומים



מאמרים בנושא מחלות אוטואימוניות

מאמרים בנושא מחלות אוטואימוניות (הגדל)

סוכרת מסוג I

סוכרת היא מחלה שבה רמת הגלוקוז בדם גבוהה, בגלל חוסר באינסולין (הורמון שמיוצר בלבלב ומעביר גלוקוז לתאי הגוף), או תנגודת של התאים לאינסולין. קיימים שלושה סוגים של סוכרת – סוכרת מסוג I, סוכרת מסוג II וסוכרת הריון.

פוסט זה יעסוק בסוכרת מסוג I, הידועה גם בשם "סוכרת נעורים". סוכרת מסוג I הינה מחלה אוטואימונית, שבה מערכת החיסון תוקפת את תאי הלבלב, האחראיים כאמור על ייצור אינסולין בגוף ולא מאפשרת להם לייצר אינסולין בכמות מספקת לתפקוד תקין של הגוף או מונעת מהם לייצר אינסולין כלל. ברשימת הגורמים למחלה נכללים תורשה, תגובה אוטואימונית, סטרס/טראומה וחסרים תזונתיים.

ניטור רמות הסוכר בדם חשוב מאוד, למניעת מצבים של היפוגליקמיה (ירידה ברמת הסוכר בדם) או היפרגליקמיה (עלייה ברמת הסוכר בדם). היפוגליקמיה עלולה לגרום לסחרחורות, חיוורון, הזעה ובלבול, עד כדי אובדן הכרה. היפרגליקמיה עלולה להוביל לקטואצידוזיס, מצב בו רמות הקטונים בדם עולים בצורה מסוכנת, עד כדי גרימה למוות. סיבוכים נפוצים של סוכרת, הנגרמים בעיקר מהיפרגליקמיה, אך לא רק, הם: בעיות בכליות, מחלות לב וכלי דם, איבוד ראיה, הפרעות במערכת העצבים, נטיה ללקות בזיהומים, כיבים ועוד.

הסימפטומים כוללים צימאון עז והשתנה מרובה, תיאבון מופרז אך אובדן משקל, עייפות, עצבנות, בחילות, ראיה מטושטשת ועוד.

במקרה של סוכרת מסוג I, הטיפול התרופתי הינו חיוני ומחויב המציאות ויש צורך במעקב צמוד של רופא מומחה, ניטור רמות הסוכר בדם, תזונה ופעילות גופנית.

הטיפול התזונתי כולל הקפדה על מזונות בעלי אינדקס גליקמי ועומס גליקמי נמוכים. אינדקס גליקמי הינו מדד לעליה של רמות הסוכר בדם לאחר אכילת מזונות מסוימים, כאשר לכל סוג מזון ניתן ערך מספרי, בעל השוואה לגלוקוז (שקיבל את המספר 100). עומס גליקמי לוקח בחשבון את רמת הפחמימות בכל מנה. לכל מדד ישנה טבלה שבה ניתן להיעזר.

צמחי מרפא רבים יכולים לסייע באיזון וייצוב רמות הסוכר בדם, כמו גם במניעה וטיפול בסיבוכי הסוכרת: ג'ימנמה (Gymnema sylvestre), קינמון (Cinnamomum zeylanicum), מלון מר (Momordica charantia), פטריית ריישי (Ganoderma lucidum), חילבה (Trigonella foenum graecum) ועוד.

רוצים ללמוד עוד על דרכי טיפול בסוכרת מסוג I? הרשמו לכנס "צמחי מרפא והטיפול במחלות אוטואימוניות" שלנו, שייערך ב 14/09/14 במרכז סוראסקי בתל השומר.

לתכנית הכנס הקישו כאן

להרשמה מהירה הקישו כאן

 _____________________________________________________________________________________________________

 

קרוהן

מחלת קרוהן (Crohn's disease) הינה מחלה דלקתית, הפוגעת בדפנות המעיים ויכולה לגרום לכיבים בכל מערכת העיכול, בעיקר בחלק התחתון של המעי הדק ובתחילת המעי הגס. כאשר הכיבים נרפאים, הם משאירים רקמה מצולקת שגורמת להיצרות של צינור העיכול במקום הפגוע.

מחלת קרוהן הופכת ליותר נפוצה בשנים האחרונות. היא נפוצה בעיקר אצל יהודים ומתחילה בגילאים 14-24, לעיתים כהתקף בודד, אך ברוב המקרים מדובר במחלה כרונית, שעלולה להיות מסוכנת ולגרום לחסימה חלקית או מלאה של המעיים, מצב הדורש התערבות רפואית מיידית.

הגורמים למחלה אינם ידועים במלואם, אך העיקריים מתמקדים בתפקוד לקוי של מערכת החיסון, תזונה לקויה, סטרס וזיהום. הסימפטומים של המחלה כוללים כאבי בטן, שלשול כרוני, אובדן תיאבון וירידה במשקל, בחילות, תשישות, כיבים בפה ובפי הטבעת, כאבי ראש, עלייה בחום הגוף והרגשה כללית רעה.

לקרוהן סיבוכים כגון תת תזונה ואנמיה, הנובעים מחוסר יכולת לספוג רכיבים תזונתיים חיוניים. סיבוכים נוספים עלולים להיות פיסורות, חסימת מעיים, אבנים בכיס המרה ועוד.

הטיפול הקונבנציונאלי במחלה מתמקד בהפחתת הדלקת והקלת הסימפטומים על ידי תרופות אנטיביוטיות, קורטיקוסטרואידים, תרופות המשנות את פעילותה של מערכת החיסון, תזונה ולעיתים אף ניתוח להסרת החלקים הפגועים במעיים.

צמחי מרפא רבים יכולים לסייע בזמן התקף וכמניעה: שוש קירח/ליקוריץ (Glycyrrhiza glabra), קמומיל (Matricaria recutita), כורכום (Curcuma longa), ציפורן החתול (Calendula off.), לבונה (Boswellia spp.) ועוד.

בכנס "צמחי מרפא והטיפול במחלות אוטואימוניות" תוכלו ללמוד עוד על הטיפול בקרוהן על ידי צמחי מרפא.

לתכנית הכנס הקישו כאן

להרשמה מהירה הקישו כאן

_____________________________________________________________________________________________________ 

 

דלקת מפרקים

דלקת מפרקים שגרונית (ארתריטיס) היא מחלה אוטואימונית, שבה תאי הדם הלבנים תוקפים את הסחוס שבמפרקים. האנשים המחלה יכולה להיעלם באופן ספונטני לאחר מספר חודשים, אך אצל רוב החולים, הסחוס, העצם והגידים שבתוך המפרק נשחקים ומצטלקים והמחלה עלולה לפגוע גם בשרירים ובעור.

הארתריטיס יכולה להופיע בכל גיל, אך שכיחותה גבוהה יותר בגילאי 25-50 והיא נפוצה יותר אצל נשים מאשר גברים, בערך פי שלוש. באוכלוסיה הכללית, שכיחות הופעת המחלה היא 2-3%.

הגורמים לארתריטיס כוללים תורשה, נוכחות של נוגדנים מסוימים בדם, זיהומים, אלרגיות למזון, סטרס, עודף חומציות בדם, חסרים תזונתיים, הצטברות מתכות רעילות במפרקים ועוד.

המפרקים הפגועים הם, בדרך כלל, אלו של כפות הידיים והרגליים, בשני הצדדים, בצורה סימטרית. המפרקים המודלקים מתנפחים, כואבים ונעשים נוקשים, עד כדי עיוות. הנוקשות מורגשת בעיקר לאחר יקיצה משינה או חוסר פעילות לזמן ממושך. סימפטומים נוספים כוללים עייפות, חולשה, ציסטות וגושים קשים (קשריריות) מתחת לעור באזורים המודלקים, חום נמוך, דלקת בכלי הדם, בצדר ובקרום הלב, נפיחות בקשרי הלימפה ועוד.

הטיפול הקונבנציונאלי כולל המלצות למנוחה, תזונה נכונה ולעיתים צריכת תרופות או ניתוח. התרופות כוללות תרופות נוגדות דלקת לא-סטרואידליות (NSAIDs), קורטיקוסטרואידים או תרופות מדכאות חיסון.

צמחי מרפא רבים יכולים לסייע במהלך הטיפול ומניעה של ארתריטיס: קיסוסית (Smilax spp.), ציפורני השטן (Harpagophytum procumbens), סלרי/כרפס (Apium graveolens), לבונה (Boswellia spp.) ועוד.

רוצים לדעת עוד על הטיפול בצמחי מרפא בארתריטיס ובמחלות אוטואימוניות נוספות? הרשמו לכנס "צמחי מרפא והטיפול במחלות אוטואימוניות".

לתכנית הכנס הקישו כאן

להרשמה מהירה הקישו כאן

 ____________________________________________________________________________________________________

 

פסוריאזיס

פסוריאזיס, הידועה בשמה העברי: ספחת, גורמת לייצור תאי עור חדשים במהירות רבה מדי (בערך פי 10 מהקצב הרגיל) ובמקביל, לתמותה איטית מדי של תאי העור הישנים, מצב הגורם לתאי העור החדשים להיערם מתחת לעור ולסימפטום העיקרי של המחלה: כתמים אדומים ומודלקת, המכוסים בקשקשים לבנים או כסופים, בעיקר בקרקפת, ברכיים, מרפקים ובישבן.

הפסוריאזיס הינה מחלה מחזורית ובזמן הפוגה העור באזורים הנגועים נשאר עבה ויבש. גם הציפורניים עלולות להיפגע ולהיראות מוכתמות, עם אזורים מחוספסים. המחלה עלולה להתפרץ בכל גיל, אך הגילאים הנפוצים ביותר להתפרצות המחלה הם 10-40. חולי הפסוריאזיס מהווים כ 2-4% מהאוכלוסיה.

הגורמים לפסוריאזיס אינם ידועים במלואם, אך ככל הנראה ישנו קשר גנטי חזק. גורמים נוספים הם סטרס, תרופות מסוימות, זיהומים, כוויות מהשמש, תזונה לקויה וקושי בעיכול חלבונים, תפקוד לקוי של הכבד ועוד.

הטיפול הקונבנציונאלי כולל משחות שונות, מבוססות קורטיקוסטרואידים, ויטמין D וחומצה סליצילית, אור אולטרה-סגול ותרופות לאקנה ואף לסרטן.

צמחי מרפא רבים יכולים לסייע למניעה וטיפול של פסוריאזיס, כגון קיסוסית (Smilax spp.), גדילן (Silybum marianum), דבקה זיפנית (Galium aparine), צלע השור (Bupleurum spp.) ועוד.

רוצים לדעת עוד על הטיפול בצמחי מרפא בפסוריאזיס ובמחלות אוטואימוניות נוספות? הרשמו לכנס "צמחי מרפא והטיפול במחלות אוטואימוניות".

לתכנית הכנס הקישו כאן

להרשמה מהירה הקישו כאן

 _____________________________________________________________________________________________________

 

זאבת

זאבת ארגמנית (Lupus) פוגעת בעיקר בנשים בשנות הפוריות שלהן, כך שרק כ- 10% מהחולים בזאבת הם גברים. זו מחלה נדירה אך גם היא, כמו מחלות אוטואימוניות רבות, נמצאת במגמת עלייה. במחלה זו, נוגדנים מזהים בטעות רקמות שונות בגוף כפתוגניות ותוקפות אותן, מה שגורם לדלקות, כאבים ולסימפטומים מערכתיים, הכוללים כאבים ודלקות במפרקים, חום נמוך העולה בזמן שיא ההתפרצות, תשישות, אובדן משקל, בלוטות לימפה מוגדלות, בעיות במערכת העיכול (כגון פצעים בפה, בחילה, שלשול או עצירות) והמאפיין העיקרי – פריחה אדומה וקשקשית על עור הלחיים, המצח, אף וקרקפת. אותה פריחה נתנה למחלה את שמה, בגלל שהזכירה לרופאים פני זאב.

במקרים קשים, הדלקת עלולה להתפשט לכבד, ללב ולטחול ולגרום לבעיות בריאותיות קשות ומסוכנות.

הזאבת מופיעה בצורה מחזורית, של התקפים ותקופות של נסיגה. הגורמים למחלה אינם ידועים במלואם, אך תרופות מסוימות, נגיפים, חיידקים, גלולות למניעת הריון, הריון, סטרס, אלרגיות למזון, חיסונים, הרעלה של מתכות כבדות ותסמונת המעי הדולף נחשבים לגורמים העיקריים למחלה.

הטיפול הקונבנציונאלי מתמקד באיברים שנפגעו ובחומרת המחלה. בזמן מחלה קלה, ניתן להשתמש בתרופות לא-סטרואידליות נוגדות דלקת (NSAIDs), אספירין ותרופות לטיפול בתסמיני המפרקים. במחלה קשה החולה יקבל קורטיקוסטרואידים ותרופות מדכאות חיסון. בגלל שמדובר במחלה מחזורית, הטיפול נעשה רק בזמן התפרצות המחלה.

צמחים היכולים לסייע בהתמודדות עם מחלת הזאבת: לבונה (Boswellia spp.), ג'נטיאן (Gentiana lutea spp.), כורכום (Curcuma longa), גדילן (Silybum marianum) ועוד.

בכנס "צמחי מרפא והטיפול במחלות אוטואימוניות", שייערך ב 14/09/14 במרכז סוראסקי בתל השומר, תוכלו ללמוד עוד על הצמחים ושיטות הטיפול לסיוע לחולים במחלות אוטואימוניות.

לתכנית הכנס הקישו כאן


להרשמה מהירה הקישו כאן

עבור לתוכן העמוד