כניסה לחברים
סגירה

כניסה לחברים רשומים



> הסכנה שבהכפשות בלתי מבוססות - תגובה למאמר שפורסם בעיתון "הארץ"

בתגובה למאמרו של בנימין מוזס: "הסכנה הגדולה בתוספי המזון", אשר פורסם בעתון "הארץ" בתאריך 2.5.18

 

 

הסכנה שבהכפשות בלתי מבוססות

 

ד"ר בנימין מוזס ניצל את הבמה שנתנה לו ב"הארץ" כדי להתריע בפנינו כי "לעומת רגולציה מצילת חיים שחוללה מהפכה בתעשיית התרופות, שוק תוספי התזונה נותר פרוץ לחלוטין". האמנם?

 

לאחר הצגה קצרה של כמה קטסטרופות ידועות מההיסטוריה המודרנית של תעשיית התרופות, מוזס מנסה להוביל אותנו, מתמונה דמיונית של "הכל בשליטה" בתחום התרופות, לתמונה של "בלאגן נוראי" בתחום תוספי התזונה. לבן לעומת שחור, מדעי לעומת מסחרי, נאצל לעומת נכלולי. לית מאן דפליג שאלה הן תמונות מוטות ומעוותות. שיטות ההסתרה והטיוח של חברות התרופות ומוסדות המחקר הממומנים על ידיהן, אשר הביאו לרישוי שיווק תרופות מזיקות, מתועדות היטב. ההערכות הן כי ייצור זדוני, שימוש רשלני, וטעויות בשימוש בתרופות היו גורם המוות העיקרי במותם של כמיליון אמריקאים במשך העשור האחרון. מספר סה"כ הנפגעים שהושפעו גדול לאין שיעור. התערערות האמון ברפואה הקונבנציונלית ובתרופות אינן רק נחלת העבר, כפי שמשתמע מתיאורו של ד"ר מוזס.

 

הגם שהרגולציה ודרישות מקדימות לרישוי תוספי תזונה אינן מחמירות כמו אלה הנדרשות לרישוי תרופות, תופעות הלוואי והנזקים המדווחים משימוש בתוספי תזונה הם מועטים יחסית ונדירים. ההיסטוריה של שימוש בצמחי מרפא עתיקה וותיקה הרבה יותר מאשר מתחילת שנות ה-80. מאחוריהם מאות ואלפי שנים של נסיון אנושי מצטבר. תעשיית תוספי תזונה נמצאת תחת פיקוח רשויות הבריאות וקיימים הליכים מסודרים לרישוי וליצור בתקני GMP.

 

נכון כי יותר מ50% מהאמריקנים הבוגרים נוטלים תוספי תזונה. הסקרים מראים גם כי האזרחים הנוטלים תוספי תזונה בקביעות מודעים יותר לבריאותם באופן כללי. הם מקיימים פעילות גופנית, אוכלים דיאטה בריאה יותר, ומבקרים אצל הרופא שלהם בקביעות. סקרים קובעים כי כ80% מהציבור האמריקאי הנוטלים תוספי תזונה, עושים זאת מתוך אמונה ובטחון כי התוספים עוזרים להם לקיים חיים בריאים יותר.

 

בהתייחסו לכל סוגי התוספים ללא הבדלה, מוזס מבטל לכאורה גם את בטיחותם ו/או יעילותם של תוספים כגון ויטמיני D ו-B, מינרלים כסידן, מגנזיום ועוד, אף שעיקר ההתנגדות בממסד הרפואי השמרני מופנית בדרך כלל לתוספים אחרים. האסמכתאות לחשיבותם של חומרים כגון חומצות שומן מסוג אומגה-3, נוגדי חמצון שונים כגון Q-10, כורכומין, פוליפנולים וכו' הולכות ומצטברות, והן עומדות גם במבחן רשויות הבריאות, המתירות כבר היום במדינות רבות (עדין לא בישראל) ציון ההתויות הספציפיות על התוית.

 

בהתייחסו לאיכות התוספים, מוזס מצטט דיווח על בדיקה אקראית של 40 תוספים, בה נמצאו ב–93% מהם חומרים שעלולים להיות מסוכנים, ובהם ארסן, כספית וקדמיום; אך מוזס שכח לציין כי בריכוזים שנמצאו לא היו חריגות מהמותר (https://www.gao.gov/new.items/d10662t.pdf). במילים אחרות – ארסן, כספית וקדמיום נמצאים בשיעורים דומים במזוננו, ואף בתרופות ובמוצרי קוסמטיקה.

 

מוזס: "במחקר אחד נמצא כי כ–59% מהתוספים הכילו סוגי צמחי מרפא השונים מאלה שצוינו בתווית" - לכאורה ממצא מדאיג ביותר. תגובה: הטכניקה שבה השתמשו במחקר זה היא ברקודינג של DNA, טכניקה שנויה במחלוקת, ואולי בלתי ישימה לחלוטין לגבי צמחי מרפא שעוברים עיבוד לפני אריזתם כתוספי תזונה (עוד על הפגמים במחקר זה, קראו:  https://bottomlineinc.com/health/herbs/are-your-herbal-supplements-contaminated-or-fake).

 

מוזס: "ב–24 מ–62 מהאתרים שמכרו תכשירים המבוססים על צמח הקווה־קווה, לא הוזכר דבר על הקשר בין התוסף לאי ספיקת כבד." ואכן הקשר הזה הוא נדיר ביותר ובכלל מוטל בספק. מאז פרסום אזהרת ה FDA בשנת 2002, הצמח ממשיך להיות משווק בארה"ב ובמדינות אחרות  ללא דיווחים מדאיגים. באיי האוקינוס השקט זוהי תרופה מסורתית ועתיקת שימוש. בישראל הצמח אינו משווק כתוסף תזונה.

 

מוזס: "מחקרים אף מצביעים על כך שחלק לא מבוטל מהתוספים מכילים תרופות פוטנטיות, כמו אמפטמינים, העלולות לגרום לתופעות לוואי קשות" - "חלק בלתי מבוטל מהתוספים"?! זוהי הכללה מוגזמת ומכפישה. מדובר בנתון המתייחס למספר מוצרים בלתי חוקיים אשר שווקו בארה"ב למטרת דיכוי תיאבון או הורדת משקל. תוספים אלה הם מראש בעייתיים. הם אינם מייצגים את הכלל. כ-40,000 מוצרי תוספי תזונה משווקים בארה"ב.

 

רעילות של -Lטריפטופאן, הגורמת לתסמונת קשה ובעייתית ואף למוות, מובאת כדוגמא לחוסר אחריות מצד יצרני התוספים. L-טריפטופן היא חומצה אמינית חיונית המצויה בצמחים ובמזונות רבים, וגם בשוקולד. לפי הידוע היום, התסמונת המוזכרת נקשרה לייצור החומצה במעבדות שהשתמשו בבקטריות בטכנולוגיה של הנדסה גנטית. הטכנולוגיה הזאת אחראית לייצור חומרים נלווים אשר היו אחראים לתופעה. הסיכונים שבהנדסה גנטית ידועים, הם אינם קשורים דווקא לתוספי תזונה, ועל פי הידוע לנו, לא לתוספים המשווקים בישראל.

 

מוזס מזכיר את מקרי ההרעלות שנגרמו ע"י צמח האפדרה (שרביטן) הסיני. נכון הדבר כי תכשירים להרזיה המכילים אפדרה, או אפדרין, הם מסוכנים. במשך שתים עשרה שנים דווחו בארה"ב שישה מקרי מוות. אלא שייצור תכשירים מכילי אפדרין אינו חוקי בארה"ב וגם בישראל. ייצור פיראטי, שולי ביותר ולא חוקי אינו יכול להעיד דבר על כלל תוספי התזונה.

 

בדומה לכך, חומצה אריסטולוכית היא רכיב בעייתי המצוי בצמחים מסוימים המשמשים ברפואה סינית. צמחים המכילים חומצה אריסטולוכית אסורים לשיווק במערב. למיטב ידיעתי, לא ידועים מקרים של הרעלות בישראל. מוזס מלין: "התיאורים הקשים על תופעות הלוואי הכרוכות בשימוש בתוספי תזונה מטרידים במיוחד, נוכח מיעוט הממצאים המשכנעים כי תוספי תזונה מביאים תועלת." כלומר, על פי מוזס, כיוון שאינם מביאים כל תועלת, צמחים מסוגלים רק לגרום נזק. נשאיר לקורא הביקורתי להחליט מה דעתו על קביעה זו.

 

שווי שוק תוספי התזונה העולמי, אף כי הולך וגדל, אינו עולה על 10% משווי שוק התרופות הפרמצבטיות, שווי שוק התרופות הפרמצבטיות המזויפות או הבלתי חוקיות מוערך בכ-30%.

 

את חזונו הקודר של מוזס לגבי עתיד האנושות תחת צל הסכנה מנזקם של תוספי התזונה, הוא אינו כורך בכל נזק שהוא מהרפואה הקונבנציונלית או תרופות, שהן - על פי מוזס, יעילות ובטוחות יחסית. את האחריות על הסכנה הזאת הוא מטיל לפתחן של הרשויות, שהרי לשיטתו, האינטרס הכלכלי הוא היחידי המניע את החברות המשווקות (וזה כנראה אינו קיים אצל יצרני התרופות). אנחנו מוחים על הצגה חד צדדית, השוללת את בחירת הציבור בשימוש בחומרים טבעיים, על פני תרופות סינטטיות.

 

אנחנו, העוסקים בצמחים, חמרי גלם טבעיים ותוספי תזונה – מגדלים, מטפלים, יועצים, מורים ויצרנים של מזון בריאות – פועלים באמונה כי אנחנו מביאים תועלת ובריאות לסובבים אותנו ולסביבה. נמשיך לעבוד למען מטרות אלה.

 

 

פרץ גן

יו"ר הועד המנהל של עיל"ם – העמותה הישראלית לצמחי מרפא

20.5.2018

 

ליצירת קשר:

alalim.p@gmail.com

 

 

עבור לתוכן העמוד