כניסה לחברים
סגירה

כניסה לחברים רשומים



Virginia water horehound, כף הזאב, Lycopus virginicus

Virginia water horehound, כף הזאב, Lycopus virginicus (הגדל)

                  

מאת: מינה פארן Ph.D

 

שם בוטני: Lycopus virginicus

שם נפוץ: Virginia water horehound

שם עברי: כף הזאב

 

מין נוסף בשימוש רפואי הוא Lycopus europaeus, כף הזאב האירופית, הגדל בר בארץ.

 

משפחה: שפתניים, Labiatae

 

חלקי צמח בשימוש: נוף הצמח שנקטף בזמן הפריחה.

 

תאור בוטני

צמח רב שנתי עשבוני, שגובהו כ-60 ס"מ. גדל בצפון אמריקה. המין L. europaeus גדל באירופה ובארץ ליד מקווי מים.

 

רכיבים פעילים

חומצה קפאית והנגזרות שלה חומצה רוזמרית ו- lithospermic פלבנואידים, אפיגנין, לוטאולין והגליקוזידים שלו,

דיטרפנים, שמן נדיף 0.1%.

 

פעילות רפואית

מעכב דה-יודינציה פריפרי של הורמון התירואיד T4. מעכב פעילות של בלוטת התירואיד על ידי עיכוב העברה של יוד והפרשה של הורמון התירואיד.

 

הפוליפנולים מעכבים ייצור פרולקטין וגורמים לירידה בריכוז פרולקטין. הם גם אחראים לעיכוב ייצור והפרשה של הורמונים של התירואיד.

 

התוויות

עצבנות, הפרעות בשינה, לטיפול ביתר פעילות של בלוטת התירואיד הקשור להפרעות בפעילות של מערכת העצבים האוטונומית, לטיפול בכאב ומתח בשד, לטיפול בתסמונת טרום- ויסתית- PMS.

 

רפואה מסורתית

נוהגים להשתמש בצמח לטיפול במחלות של הכבד, הכליות והלב.

 

התוויות נגד

במקרים של תת-פעילות של בלוטת התירואיד, וכן הגדלה של הבלוטה ללא הפרעה בפעילותה.

מומלץ לא להשתמש בצמח כאשר לוקחים הורמונים של התירואיד.

 

תופעות לואי

בלתי ידועות.

 

אינטראקציות עם תרופות אחרות

תכשירים מ-Lycopus עלולים להפריע לבדיקות עם איזוטופים רדיואקטיביים.

 

מנת יתר

הגדלה של בלוטת התירואיד עלולה להופיע רק אם משתמשים בריכוזים גבוהים מאד של הצמח.

 

הפסקה פתאומית של לקיחת הצמח עלולה לגרום לעליה ב-TSH ובפרולקטין.

 

מינון

חליטה: 1-2 ג' ליום

טינקטורה: 1:5 ב-45% של אלכוהול 5 מ"ל ליום.

שימוש בהומיאופתיה: לטיפול ביתר פעילות של בלוטת התירואיד.

 

 

מקורות

 

 Bucar R, et al. Flavonoid glycosides from Lycopus europaeus. Planta Med. 61: 489, 1995.

Kartnig T. et al. Flvonoids from the above ground parts of Lycopus virginicus. Planta Med. 59: 563-564, 1993.

Winterhoff H. et al. On the antigonadotropic activity of Lithospermum and Lycopus species and some of their phenolic constituents. Planta Med. 54: 101-106, 1988.

 

 

עבור לתוכן העמוד