כניסה לחברים
סגירה

כניסה לחברים רשומים



מילה, Ash, Fraxinus spp

מילה, Ash, Fraxinus spp (הגדל)

מאת: מינה פארן Ph.D

           

שם בוטני: Fraxinus species

שם נפוץ: Ash

שם עברי: מילה

 

משפחה: זיתיים, Oleaceae

 

חלקי צמח בשימוש: עלים, קליפת הגזע.

 

תאור בוטני

המינים השונים של ה-Fraxinus הם עצים ולעתים רחוקות שיחים. הם בדרך כלל נשירים ולפעמים ירוקי-עד. העלים נגדיים. הפרחים קטנים.

למינים שונים יש ערך כלכלי, מסחרי ורפואי רב. מינים רבים ידועים ברפואה המסורתית. ישנם מינים שנחקרו (1).

בארצות רבות, כולל בארץ, מגדלים אותם כעצי שדרה.

 

רפואה מסורתית

בסין משתמשים בשורש של F. malacophylla כמוריד חום, נוגד מלריה, נוגד שגרון, ונוגד דלקת. קליפת הגזע משמשת לטיפול בסטומטיטיס, כאב שיניים, וזיהומים בדרכי השתן (2).

ביפן משתמשים בקליפת הגזע של המין F. japonica כצמח דיורטי, מוריד חום ומשכך כאב. הוא משמש לטיפול ברוימטיזם וגאוט (3).

F. bungeana נחשב לצמח רפואי בסין. משתמשים בו במקרים של שלשול, דלקת מפרקים וכן להורדת חום.

המין F. excelsior שמוצאו מאירופה ואסיה, ידוע כצמח רפואי ברפואה המסורתית. הוא מומלץ על ידי היפוקרטס. העלים משמשים להורדת חום ולטיפול בראומטיזם. ברפואה המסורתית של בולגריה ופולין משתמשים בעלים ובקליפת הגזע לטיפול בפצעים, במקרים של שלשול ודיזנטריה.

 

רכיבים פעילים

במינים השונים של ה-Fraxinus מצויים קומרינים, secoiridoids ו-phenylpropanoids.

ה-secoiridoids מצויים בעיקר כגליקוזידים ואסטרים של hydroxyphenyl alcohols. בנוסף מכילים המינים השונים פלבנואידים, פנולים פשוטים וליגנאן.

קומרינים הם מרכיבים שאינם אופייניים למשפחת הזיתיים. הם נמצאו בכל המינים שנחקרו, והם מייחדים את מיני ה- Fraxinus. בכמה מינים הם מצויים בריכוז רב, ומשמשים מקור לקומרינים בתעשיה.

הגליקוזידים של הקומרינים esculin ו-fraxin נמצאו בכל המינים שנבדקו (1)

                   

 

esculin 

 

 

 

 

fraxin

                        

 

Secoiridoids שכיחים במשפחת הזיתיים. לקבוצה זו משתייך ה-oleuropein שהוא אחד מהמרכיבים העיקריים בעלים ובפירות של הזית.

             

 

Oleuropein

 

תשעה phenylpropanoid glycosides נמצאו במינים השונים של ה-Fraxinus (1). ביניהם verbascoside ו- salidroside.

בין הפנולים הפשוטים נמצאו נגזרות של חומצה בנזואית, כגון, חומצה ונילית, גאלית וסירינגית.

בין הטריטרפנים מצויות חומצה אורסולית, אולאנולית, בטולינית, וכן בטולין ו-beta-amirin.

 

פעילות רפואית

נחקרה הפעילות של מיצויים שונים מהצמח וכן של מרכיבים בודדים.

פעילות אנטי מיקרוביאלית, מיצויים מימיים של העלים וקליפת הגזע של F. ornus ו- F. excelsior מעכבים גידול של השמר הלבן- Candida albicans. המיצוי של קליפת הגזע שלהם מעכב Staphylococcus aureus. המיצוי של קליפת הגזע של F. excelsior   מעכב Proteus mirabilis.

מיצויים אלכוהוליים ומירתחים של קליפת הגזע של F. ornus מעכבים S. aureus ו- B. subtilis (1).

 

פעילות נוגדת דלקת: פעילות אנטי דלקתית הוכחה במיצוי המימי והמתנולי של קליפת הגזע של F. japonica (4). במיצויים מימיים ואלכוהוליים של קליפת הגזע של F.excelsior הראו מחקרים in vitro ו-in vivo פעילות נוגדת דלקת ושגרון (5).מיצוי אלכוהולי של קליפת הגזע של מין זה מהווה מרכיב בתרופה צמחית נגד רוימטיזם

Phytodor  N.

 

פעילות נוגדת חמצון הוכחה במיצויים אלכוהוליים של קליפת הגזע של F. ornus ו-F. excelsior (1). מרכיבים מבודדים מהצמח הראו גם הם פעילות נוגדת חמצון.

 

זרוז בשיקום של עור הראו במיצוי אלכוהולי של קליפת הגזע. המיצוי גרם לצמיחה מהירה של תאי אפיתל.

עיכוב של lypoxygenase ושל ייצור לויקוטריאנים התקבל על ידי קומרינים שבודדו מה-Fraxinus, ביניהם esculetin, scopoletin, fraxetin, fraxin.

 

פעילות דיורטית התקבלה עם מיצוי מימי ואלכוהולי של עלים של F. excelsior. הראו גם עליה משמעותית בהפרשה של יונים של נתרן וכלור וכן של אשלגן (1).

 

הגנה על הכבד הראו כמה קומרינים ופלבנואידים המצויים בצמח. הם מגבירים הפרשת מיצי מרה ומנקים את הכבד מרעלנים.

 

הרחבה של כלי דם קורונריים התקבלה על ידי מרכיבים מקבוצת ה- secoiridoids (6).

 

לסיכום, הסוג Fraxinus הוא מקור עשיר לתרכובות פנוליות שונות, למרכיבים בעלי מבנה כימי מעניין ולמוצרים בעלי פעילות פיזיולוגית. רק מינים בודדים נבדקו. התוצאות שהתקבלו במחקרים ביחד עם החשיבות שייחסו למינים השונים שברפואה העממית, מעודדים את המשך המחקר.

 

 

מקורות

 

Kostova I. and Lossifova T. chemical components of Fraxinus species. Fitoterapia 2007, 78:86-106.

He SD Ueda S, Inoui K. et al. Phytochemistry 1994, 35: 177

Inouye H. Nishioka T. Kaniwa M. Phytochemistry 1975, 14:304

Wallander E. Albert VA. Am. J. Bot. 2000, 87: 1827

Kruedener S. Schneider T. Elsner EF. Drug Res. 1995, 45: 169

Calis I. Hosny T. Lahloub MF. Phytochemistry 1996, 41: 1557.

 

 

עבור לתוכן העמוד