כניסה לחברים
סגירה

כניסה לחברים רשומים



כופר לבן (חינה), Henna, Lawsonia inermis

כופר לבן (חינה), Henna, Lawsonia inermis (הגדל)

מאת: מינה פארן Ph.D

שם עברי:כופר לבן (חינה)

שם לטיני: Lawsonia inermis

משפחה: כופריים (Lythraceae).

 

תאור בוטני

שיח או עץ נמוך, נשיר, שגובהו 3-2 מ', בעל עלים נגדיים ופרחים ריחניים בצבע לבן או צהוב, הגדלים כאשכולות. גדל במזרח התיכון, מצרים, הודו, כורדיסטן ואירן. מוכר בעולם בשמו הערבי, 'חינה'.
חלקי צמח בשימוש: עלים, פירות וקליפת גזע.
 
היסטוריה

השימוש בחינה הוא עתיק יומין. השתמשו בו הבבלים, האשורים, השומרים, אוגריטים והכנענים. עדות כתובה ראשונה, המתארת קישוט של כלה בחינה, נכתבה על לוח באוגריטית, בערך ב-2100 לפני הספירה. הלוח נמצא בצפון- מערב סוריה.
בהודו ובסרי לנקה מצאו ציורי מערות שנצבעו בחינה, והצבע שרד במשך שנים רבות.
 
במצרים נמצאו גופות של חנוטים, שציפורניהם נצבעו בחינה. נהגו להשתמש בחינה לצביעת בדים ועורות. עץ הכופר הובא לארץ ישראל ממצרים ופרחיו שימשו להכנת בושם. הכינו מהפרחים משחה שנקראה 'משחה קפריסאית'. גידלו עצי כופר בעין גדי - אזור גידול של צמחי בושם בזמן העתיק. הכופר מוזכר ב"שיר השירים", יחד עם צמחי בושם אחרים.8

במזרח אסיה מרבים להשתמש בצבע המופק מהעלים, לצביעת שיער הראש, הזקן, כפות הידיים והציפורניים. מסוף המאה ה-19 התפשט השימוש בכופר גם לאירופה. למדו להשתמש בו כצבע לשיער. הצבע הטבעי של החינה הוא חום-אדום. ניתן להפיק גוונים שונים כאשר מערבבים אותו עם עלים או שורש של אינדיגו, עלי פקאן, תה, קפה, ניצנים של ציפורן או קליפת לימון.
 
רכיבים פעילים

0.55-1.0% lawosone 2-hydroxy-1,4-naphthoquinone
1-4-naphthoquinone
5-10% חומצה גאלית וטאנינים, apigenin, טריטרפנואידים, בטא-סיטוסטרול
11% סוכרים, שרף

lawosone הוא המרכיב הפעיל העיקרי של הצמח. זהו חומר גבישי בצבע צהוב עד כתום, המצוי בעלים. ריכוזו משתנה בהתאם לתנאי האקלים, והוא גבוה יותר באקלים חם.
 
פעילות רפואית

נוגד פטריות, נוגד חיידקים. מיצוי מימי של העלים מעכב צמיחת חיידקים גרם חיוביים וגרם שליליים, כגון סטפילוקוקים, סטרפטוקוקים, סלמונלה, ברוצלה ועוד.9, 10
מיצוי אלכוהולי הראה פעילות נוגדת דלקת, עיכוב של האנזים היילורונידאז ושיכוך כאב.
עלים של כופר מעכבים פוריות בנקבות של חולדות.
 
רפואה מסורתית

משתמשים בעלים, בשימוש פנימי, לטיפול באמבות ואולקוס. ברפואה המסורתית באפריקה נוהגים להשתמש באבקה מהעלים כדי לגרום להפלה. ברפואה ההודית משתמשים באבקה מהעלים לטיפול בצרעת, מחלות עור, כאבי מחזור חודשי, שיעול, ברונכיט וכאב ראש.

בשימוש חיצוני משתמשים במירתח מקליפת הגזע לטיפול בכוויות, הרפס, פטריות בציפורניים ופציעות. בעלים נוהגים להשתמש לחיזוק השיער, לטיפול בכאבים ריאומטיים, לשטיפות פה ולשטיפות וגינליות.
 
התוויות

השימוש העיקרי בצמח הוא להכנת תכשירים לצביעה ולטיפוח השיער. מוסיפים לחינה מעט חומצה כדי להגיע ל-pH 5.5. החומציות דרושה כדי לשמר את הצבע לזמן ארוך.
 
תופעות לוואי

לא נמצאו בשימוש חיצוני.
 
 

מקורות


1. Nalini K. et al. Effect of Centella asiatica fresh leaf acqueous extract on learning and memory and biogenic amine turnover in albino rats. Fitotherapia, 63:232-237, 1992
 2. Brinkhaus B. Linder M. et al. Chemical, Pharmacological and Clinical profile of the East Asian medical plant Centella asiatica. Phytomedicine 7: 427-448, 2000
 3. Pointel JP. et al. Titrated extract of Centella asiatica (TECA) in the treatment of venous insufficiency of the lower limbs. Angiology 38: 46-50, 1987
 4. Bombardelli E. Morazzoni P. Urtica dioica L. Fitoterapia, 68: 387-402, 1997
 5. Parnell N. Ellis H. Ciclitira P. Absence of toxicity of oats in patients with dermatitism herpetiformis. N. Engl. J. Med. 338: 1470-1471, 1998
 6. Jones K. Reishi mushroom: Ancient medicine in modern times. Altern. Complement Ther. 4: 256-267, 1998
 7. Equiseti herba in: Herbal Drugs and Phytopharmaceuticals by Max Wichtl, Medpharm Scientific Publishers Stuttgart, 1994 p. 188-191
 8. Aguwa AN. Toxic effects of the methanolic extract of Lawosonia inermis roots. Int. J. Crude Drug Res. 25: 241-245, 1987
 9. Ali NAA. et al. Screening of Yemeni medicinal plants for antibacterial and cytotoxic activities. J. Ethnoparmacol. 74: 173-179, 2001
 10. Guerrier CJ. Henna as an antimicrobial agent. Int. J. Cosmet. Sci. 10: 131-136, 1988

עבור לתוכן העמוד