כניסה לחברים
סגירה

כניסה לחברים רשומים



פרע מחורר, St. John's wort, Hypericum perforatum

פרע מחורר, St. John's wort, Hypericum perforatum (הגדל)

מאת: גילי פינצ'וק N.D Cl.H

שמו של ההיפריקום מרמז על השימוש הקדמוני שנעשה בו, כמגרש שדים והשפעות מזיקות. כיום הוא נחשב לאחד מצמחי המרפא החשובים ביותר לטיפול בשדים המודרנים: חרדה ודיכאון.
 

שם מדעי: Hypericum perforatum
שם אנגלי: St. John's Wort

שמו של הצמח מורכב מהמילים: hyper (=מֵעל, above), ו-eikon (=דמות). השם מרמז על השימוש שנעשה בו בתקופות קדומות, כדי לגרש שדים או השפעות חיצוניות מזיקות.1 שמו האנגלי של הצמח, St. John's wort, קשור לעובדה שהפרע פורח בחודש יוני. ב-24 ביוני מציינים הנוצרים את יום הולדתו של ג'ון הקדוש (יוחנן המטביל), בין השאר על-ידי תליית זרים של פרחי פרע על דלתות הבתים, כדי להרחיק מן הבית רוחות רעות...

הצמח משמש ברפואה זה אלפי שנים. גדולי המרפאים של הזמן הקדום, ביניהם היפוקרטס, דיוסקורידס וגלנוס, כתבו על אודות תכונותיו ושימושיו הרפואיים.2
השימוש המסורתי בצמח כלל טיפול בדיכאון, חרדה, אי שקט, הפרעות רגשיות של גיל המעבר, היסטריה, פציעות בעמוד השדרה, כאבי עצבים, סיאטיקה, בעיות הקשורות במתן שתן, הרטבת לילה, בעיות שינה ו/או ישנוניות יתר, כאבים לפני מחזור, מחזור חודשי כואב וגדוש.3,4
 
בשל עוצמת פעילותו והשפעותיו הקליניות המיוחדות, מעורר הצמח עניין רב גם בתקופה המודרנית.
פרע הוא ללא ספק הצמח הנחקר ביותר. בעשורים האחרונים נערכו על אודותיו מאות מחקרים, רבים מהם קליניים, ובהם הוּכחה, בין השאר, יעילותו לטיפול בדיכאון, אי שקט וחרדה. בנוסף הוכחה פעילותו כנוגד נגיפים ומרפא פצעים. המחקרים הצביעו על מספר סוגיות בטיחות, בעיקר בנוגע להשפעות הדדיות עם תרופות אחרות.
 
שימוש ורגולציה

במדינות מערביות רבות, מיצויים של פרע משמשים כבר שנים לטיפול בהפרעות דיכאון וחרדה במסגרות הטיפול הקונוונציונלי. בגרמניה, למשל, פרע נרשם על-ידי רופאים בשכיחות גבוהה פי כמה מזו של תרופות סינתטיות.
בפרמקופיאות האנגלית, הגרמנית, האירופאית והאמריקאית, פרע מוכר כצמח רשמי. באנגליה ובגרמניה הוא מאושר לשיווק כללי בשימוש חיצוני ונרשם כתרופה על-ידי רופאים והרבליסטים. בארה"ב הוא מותר לשיווק כתוסף מזון. באוסטרליה מותר השיווק לצד אזהרה: "היפריקום משפיע על יעילות תרופות מרשם. יש להיוועץ ברופא".5

במדינת ישראל הפרע אסור לשיווק כתוסף תזונה, אך מותר לשימוש כצמח מרפא. לאחרונה אישר משרד הבריאות לשווק בארץ תרופה שמכילה מיצוי יבש של הצמח, ובכך נפתחה האפשרות להשתמש בו בארץ, במסגרת הרפואה הקונוונציונלית. התרופה חייבת במרשם רופא.
 
רכיבים פעילים

פרע עשיר בתרכובות כימיות שונות:
 

תרכובות פנוליות:
נגזרות של נפתו-דיאנתרון (NaphtoDianthrone derivatives) - כולל היפריצין ופסאודוהיפריצין.6,7,8 (אלו הם קינונים צמחיים, שמקורבים מבחינת המבנה הכימי לאתנרקינונים ולנפתוקינונים - מקבוצת הפנולים).
פלבונולים9 , פלבונואידים (היפרין, רוטין, קוורציטין ועוד), 10 חומצות פנוליות (חומצה קפאית, חומצה כלורוגנית, חומצה פרולית)11,12 , היפרפורין (שייך לקבוצת הפלואורוגלוקינולים)13, קסנטונים14 , קומרינים.15
 

תרכובות טרפנואידיות:
מונוטרפנים וססקוויטרפנים,15 קרטנואידים,16 פיטוסטרולים17 .
אלקנים18 אלקנולים19 .

 
שני רכיבים של הפרע נחקרו באופן יסודי ולהם מיוחס חלק מפעילותו: היפריצין (אשר נותן למיצוי את צבעו האדום), והיפרפורין.
 

 

 

היפרצין

 

 

חשוב לציין, כי מועד הקטיף הינו משמעותי לתכולת המרכיבים הפעילים בצמח: הכמות המרבית של פלבונואידים (rutin, hyperin, quercetin, quercitrin ) בעלים הינה בשיא הפריחה. לעומת זאת, הכמות המרבית של פלבונואידים בתפרחות הינה בעת היווצרות ניצני הפריחה. הכמות נופלת בחדות עם הבשלת הפריחה.21
 
איכויות
מריר, מתקתק, סופח, קריר, יבש.3
 
פעילות רפואית
מרגיע (sedative), נוגד דיכאון (antidepressant), משקם ומזין את מערכת העצבים, נוגד חיידקים, נוגד נגיפים, משתן, מאתן את הרחם 22,23 מזרז החלמת פצעים.24,25

 

התוויות ומחקרים

דיכאון, אי שקט וחרדה: בשני העשורים האחרונים התמקד המחקר בעיקר בפעילות זו של הפרע. בשנת 2000 פורסם מחקר משווה רחב-היקף (meta analysis), שבחן 16 מחקרים קליניים מבוקרים אשר בדקו השפעה של פרע על אנשים הסובלים מדיכאון קל עד בינוני. בחלק מהמחקרים נבדקה קבוצת הניסוי מול קבוצת ביקורת שקיבלה אינבו (placebo), בחלק אחר קבוצת הביקורת קיבלה תרופות נוגדות דיכאון קונוונציונליות (מסוג SSRI). התוצאות היו חד-משמעיות: הצמח שיפר משמעותית את מצב החולים בכל אחד מהמחקרים.26
בשנת 2001 פורסם מחקר משווה רחב-היקף נוסף, שכלל 22 מחקרים קליניים מבוקרים, וגם בו הוכחה והודגמה פעילות נוגדת דיכאון משמעותית לפחות כמו זו של תרופות SSRIs. בנוסף, השימוש בפרע הקטין משמעותית את שכיחות תופעות הלוואי וחומרתן, בהשוואה לתרופות קונבנציונליות.
27
העבודה הרחבה ביותר פורסמה בשנת 2004 וכללה 30 מחקרים; גם בה היו התוצאות דומות וחד-משמעיות.28 לא התקבלו תוצאות חד-משמעיות לגבי טיפול בחולים עם דיכאון חמור. חלק מהמחקרים מראים הצלחה ושיפור ניכר במצב החולים 29,30 וחלקם לא.
31
החלמת פצעים:  השימוש בפרע לריפוי פצעים ידוע כבר אלפי שנים. פעילות זו מיוחסת, בחלקה, להיותו של הצמח נוגד חיידקים.
במקרה מתועד היטב, כוויות מדרגה 1, 2, ו-3, שטופלו במשחה מפרחי פרע ושמן זית, החלימו בקצב מהיר פי 3 מאשר כוויות שטופלו בשיטות קונבנציונליות. בנוסף, הטיפול עיכב היווצרות של רקמה צלקתית.24
במחקר אחר, שנערך בחיות מעבדה, נטילה פומית (דרך הפה) של טינקטורת פרע נמצאה יעילה יותר לטיפול בפצעים מאשר שימוש מקומי בטינקטורה של צפורני חתול רפואיות25 ( Calendula officinalis ).

פעילות נוגדת נגיפים:
שורה של מחקרי מעבדה (in vitro) ומחקרים על חיות מעבדה (in vivo), הדגימו פעילות נוגדת נגיפים משמעותית. החומרים שנבדקו היו היפריצין ופסאודוהיפריצין, ונמצא שהם עיכבו נגיפים שונים, כמו HIV-1 הרפס מסוג I ו-II  ושפעת.32,33,34 במחקרים אלו נעשה שימוש תוך-ורידי של הרכיבים הפעילים, ולא של מיצוי מהצמח השלם.
 
פרמקודינמיקה

מנגנון הפעולה המדויק של הצמח עדיין לא הוגדר במלואו, וקיימת לגביו מחלוקת. בתחילת המחקר רווחה הסברה, שפרע פועל כמעכב של האנזים MAO (monoamine oxidase).  

מחקרים נוספים גילו, כי השפעה זו מתקבלת רק במינונים מאוד גבוהים, ולכן היא זניחה.

מחקרים מאוחרים יותר ביססו את הטענה, שהצמח פועל כמעכב ספיגה חוזרת של מעבירים עצביים (neurotransmitters) במרווח הבין-סינפטי (בדומה לתרופות SSRIs). פרע התגלה כמעכב ספיגה של סרוטונין, נוראדרנלין, דופמין וחומצה גאמא-אמינובוטירי(GABA), כמו כן הודגמה השפעה ארוכת טווח.35,36
לפחות שני מחקרים קשרו את הפעילות נוגדת הדיכאון עם היפרפורין.37,38 מחקרים אחרים הראו, שמיצויים "עניים" בהיפרפורין יעילים לא פחות.39,40 מחקרים רבים נוספים ניסו למצוא את הרכיב הפעיל בצמח, אולם תוצאות סותרות הביאו את החוקרים למסקנה, כי אין חומר פעיל אחד והפעילות מיוחסת לצמח השלם.
 
מבט מסורתי מזרחי

הפרע מניע צ'י, מקל על מתח וכאב, מחזק את העצבים ונוגד דיכאון. מניע את צ'י השלפוחית, הרחם, הכליות והמעיים, משתן, מטפל ברעילות ובאבנים בדרכי השתן.3
 
בטיחות, רגישות ורעילות

הגברת רגישות לאור (phototoxicity): פרע עלול לגרום לרגישות-יתר בחשיפה לאור השמש, בעיקר בבעלי עור בהיר וברגישים לקרינת UVA. השפעה זו מיוחסת בעיקר להיפריצין.41 התופעה אינה נפוצה ביותר אך ראוי להביאה בחשבון, במיוחד בשל ריבוי ימי השמש באזורנו.

 

היריון והנקה

הצמח נחשב בטוח לשימוש בהיריון. בעת הנקה רצוי שימוש זהיר תחת פיקוח.5
 
תגובות הדדיות עם תרופות אחרות

פרע מגביר השפעה של תרופות נוגדות דיכאון (מעכבי MAO, SSRIs). מישלב של פרע ותרופות אלו עלול לגרום לתסמונת סרוטונין.*  
פרע משפיע על חילוף-חומרים (metabolism) של תרופות מסוימות. הוא מגביר את פעילות האנזים CYP3A4 בציטוכרוםP-450 בכבד ובמעי, ובכך מגביר את קצב פירוק התרופות ומעכב את ספיגתן. כתוצאה מכך נגרמת ירידה משמעותית ברמות התרופות בדם. השפעה זו הוכחה במספר מחקרים ולגבי מספר תרופות, ביניהן תרופות נגד דחיית שתלים, תרופות כימותרפיות, תרופות לטיפול באיידס, גלולות למניעת היריון ותרופות נוספות.42-44  עיקר השפעה זו מיוחס להיפרפורין.
 
תופעות לוואי

תופעות לוואי כתוצאה משימוש בצמח אינן שכיחות. מבין 3,250 נבדקים, רק 2.5% דיווחו על תופעות לוואי, שכללו בעיקר גירוי במערכת העיכול, יובש בפה, עייפות, תחושת אי שקט, אדמומיות בעור.45 במחקרים אחרים, שיעור תופעות הלוואי הגיע עד 8% - גם נתון זה עדיין נמוך משמעותית ביחס לתרופות הקונוונציונליות.27,28
 
רעילות

בניסויים שונים שנערכו על עכברים, נצפו התוצאות הבאות:46
 

 מיצוי שהכיל:  LD (Lethal dose)
 הפרקציה הפוליפנולית  LD=780 mg\kg
 הפרקציה הליפופילית  LD=4.3 g\kg
 הפרקציה המימית  LD=2.8 g\kg

 
LD = המינון הגורם למוות 50% מבעלי החיים המשתתפים בניסוי.
 
אופני שימוש ומינונים 
תמצית יבשה תקנית (0.3% היפריצין): להפרעות חרדה, אי שקט ודיכאון קל עד בינוני: 100-300 מ"ג TID.
טינקטורה: 1:3 %45 אלכוהול; 2-4 מ"ל TID.
כמרכיב בפורמולה: 25-30% 3
 
מעבר לשימוש בפרע כתרופה לדיכאון, ניתן להיעזר בו גם לטיפול בהפרעות עצביות ורגשיות אחרות כגון חרדה, אי שקט והפרעות רגשיות בגיל המעבר. התוויות אפשריות נוספות כוללות זיהומים ממקור נגיפי, פצעים, הפרעות שינה ובעיות במערכת השתן.
 
יש לנהוג זהירות ולהביא בחשבון את התגובות העלולות להיגרם כאשר הפרע נלקח במישלב עם תרופות אחרות, אך אין כל סיבה להסיק באופן גורף כי הפרע אינו בטוח לשימוש.
 
לסיום,
אביע משאלה אישית והיא, שמשרד הבריאות יישר קו עם ממשלות העולם המערבי וייתן לנו, ההרבליסטים, את האפשרות להשתמש בצמח נפלא זה, כמו גם בצמחים נוספים המותרים לשימוש בחו"ל, אך עדיין אסורים בישראל.
 


 מקורות


1. Fernie, W.T. 1897. Herbal Simples, John Wright & Co., Bristol.
2. Hobbs C. St. John's wort: Hypericum perforatum L. A review. HerbalGram. 1989; 18/19: 24-33.
3. Holmes Peter , The Energetics of Western Herbs, Snow Lotus Press, 1997.
4. Mills. S, Bone K, Principles and Practice of Phytotherapy. Churchill Livingstone, 2000.
5. Mills. S, Bone K, The Essential Guide to Herbal Safety. Churchill Livingstone, 2005.
6. Brockmann, H., et al. 1974. "Zur isolierung und konstitution des pseudohypericins," Tetrahedron Lett. 23: 1991-4.

7. Dorossiev, I. 1985. "Determination of flavonoids in Hypericum perforatum," Pharmazie 40: 585-6.

8. Mathis, C. & G. Ourisson. 1963. "Etude chimio-taxonomique du genre Hypericum," Phytochemistry 2: 157-171.
9. Kitanov, G. 1983. "Determination of the absolute configuration of ctechins isolated from Hypericum perforatum," Farmatsiya (Sofia) 33: 19-22 (CA 99:50290j).
10. Stoyanova, A., et al. 1987. "Thin-layer chromatography of extracts of Hypericum perforatum," Farmatsiya 1: 8-13 (CA 107:205272q).

11. Nielsen, M. & P. Arends. 1978. Phytochemistry 17: 2040.

12. Karryev, op cit.

13. Ayuga, C. & Rebuelta, M. 1986. "Comparative study of phenolic acids of Hypericum caprifolium Boiss. and Hypericum perforatum L.," An. R. Acad. Farm. 52: 723-7 (CA 107: 74319k).

14. Ollivier, B., et al. 1985. "Separation and identification of phenolic acids by high-performance liquid chromatography and ultraviolet spectroscopy. Application to Parietaria officinalis L. and to Saint-John's-wort (Hypericum perforatum L.)." J. Pharm. Belg. 40: 173-7.

15. Mathis, C. & G. Ourisson. 1964. "Etude chimio-taxonomique du genre Hypericum-IV," Phytochemistry 3: 377-8.
16. Costes, C. & T. Chantal. 1967. "Carotenoid pigments of the petals of the inflorescence of St.-John's- wort (Hypericum perforatum)," Ann. Physiol. Veg. 9: 157-77 (CA 68:66335y).

17. Mathis C., & G. Ourisson. 1964. "Etude Chimio-taxonomique du genre Hypericum-V.", Phytochemistry 3: 379.
18. Brondz, I., et al. 1983. n-Alkanes of Hypericum perforatum: a revision, Phytochemistry 22: 295-6.

19. Brondz, I. & T. Greibrokk. [d.m.]. "n-1-alkanols of Hypericum perforatum", Journal of Natural Products 46: 940-1.
20. Brondz, I., et al. 1983. "The absolute configuration of hyperforin, an antibiotic from Hypericum perforatum L., based on the crystal structure determination of its p-bromobenzoate ester," Acta Chem. Scand., Ser. A A37: 263-5 (in English)
21. Razinskaite, D. 1971. "Active substances of Hypericum perforatum St. John's wort). 2. Flavonoids and dynamics of their content", Liet. TSR Mokslu Akad. Darb., Ser. C (1): 89-100 (CA 75:72427r).
22. Morelli, I., et al. 1983. "Selected Medicinal Plants," FAO Plant Production and Protection Paper 53/1, Rome.

23. [author missing]. 1981. "Uterotonic action of extracts from a group of medicinal plants," Vet. Med. Nauki 18: 94-8.
24. Saljic J. Ointment for the treatment of burns. Ger Offen. 1975; 2: 406-452.
25. Rao SG, Laxminarayana AU, Saraswathi LU, Padma GM, Ganesh R, Kulkarni DR. Calendula and Hypericum: two homeopathic drugs promoting wound healing in rats. Fitoterapia. 1991; 6: 508-510.
26. Kasper S. Hypericum perforatum--a review of clinical studies. Pharmacopsychiatry 34:S51-S55

27. Whiskey E, Werneke U, Taylor D, A systematic review and meta-analysis of Hypericum perforatum in depression: a comprehensive clinical review, , Int Clin Psychopharmacol, 2001 Sep;16(5):239-52
28. Roder C, Schaefer M, Leucht S, Meta-analysis of effectiveness and tolerability of treatment of mild to moderate depression with St. John's Wort, Fortschr Neurol Psychiatr., 2004 Jun;72(6):330-43.
29. Hansgen KD, Vesper J, Ploch M. Multicenter double-blind study examining the antidepressant effectiveness of the Hypericum extract LI 160. J Geriatr Psychiatry Neurol 1994;7:S15-S18.
30. Kasper S, Anghelescu IG, SZegedi A, Dienel A, Kieser M, Superior efficacy of St John's wort extract WS 5570 compared to placebo in patients with major depression a randomized, double-blind, placebo-controlled, multi-center trial, BMC Med. 2006 Jun 23;4:14
31. Shelton RC, Keller MB, Gelenberg A, et al. Effectiveness of St. John's wort in major depression: a randomized controlled trial. JAMA 2001;285:1978-1986.
32. Meruelo, D., G. Lavie & D. Lavie. 1988. "Therapeutic agents with dramatic antiretroviral activity and little toxicity at effective doses: aromatic polycyclic diones hypericin and pseudohypericin," Proc. Natl. Acad. Sci. 85: 5230-5234.
33. Wood S, Huffman J, Weber N, Andersen D, North J, Murray B, et al. Antiviral activity of naturally occurring anthraquinones and anthraquinone derivatives. Planta Med. 1990; 56: 651-652.
34. Lopez-Bazzocchi I, Hudson JB, Towers GH. Antiviral activity of the photoactive plant pigment hypericin. Photochem Photobiol. 1991; 54: 95-98.
35. Chatterjee SS, Bhattacharya SK, Wonnemann M, Singer A, Muller WE (1998a). Hyperforin as a possible antidepressant component of hypericum extracts. Life Sci 63 (6), 499-510.
36. J. T. Neary, S. R. Whittemore, Y. Bu, H. Mehta, Y.-F. Shi , Biochemical Mechanisms of Action of Hypericum LI 160 In Glial and Neuronal Cells: Inhibition Of Neurotransmitter Uptake and Stimulation of Extracellular Signal Regulated Protein Kinase, Pharmacopsychiatry 2001; 34: 103-107
37. Laakman G, Schule C, Baghai T, Kieser M. St. John's wort in mild to moderate depression: the relevance of hyperforin for the clinical efficacy. Pharmacopsychiatry 1998;31:S54-S59.
38. Chatterjee SS, Bhattacharya SK, Wonnemann M, et al. Hyperforin as a possible antidepressant component of Hypericum extracts. Life Sciences 1998;63:499-510.
39. Woelk H, Comparison of St John's wort and imipramine for treating depression randomised controlled trial, BMJ 2000 Sep 2;321(7260):536-9.
40. Schrader E, Equivalence of St John's wort extract (Ze 117) and fluoxetine: a randomized, controlled study in mild-moderate depression, Int Clin Psychopharmacol 2000 Mar;15(2):61-8.
41. Brockmoller J, Reum T, Bauer S, et al. Hypericin and pseudohypericin: Pharmacokinetics and effects on photosensitivity in humans. Pharmacopsychiatry 1997;30:S94-S101.
42. Wang Z, Gorski JC, Hamman MA & al, the effects of St. John's wort (Hypericum Perforatum) on human cytochrome p-450 activity. Clin Pharmacol Ther, 2001; 70: 317-26
43.Roby CA, Anderson GD, Kantor E & al, St. John's wort effect on CYP3A4 activity. Clin Pharmacol Ther, 2000; 67: 451-57.

44. http://www.fda.gov/cder/drug/advisory/stjwort.htm
45. Woelk H, Burkhard G, Grunwald J. Benefits and risks of the Hypericum extract LI 160: Drug monitoring studywith 3250 patients. J Geriat Psychiatry Neurol 1994;7:S34-S38.
46. Evstifeeva TA, Sibiriak SV. Eksp Klin Farmakol 59:51-54, 1996.

עבור לתוכן העמוד