כניסה לחברים
סגירה

כניסה לחברים רשומים



האם כורכומין הוא אכן תוסף-על, או רק שגיאה ניסויית? (תגובה למאמר) - מאת פרץ גן B.Sc, M.Ag

 

מאמר שהתפרסם לאחרונה באכסניה מדעית מכובדת, Journal of Medicinal Chemistry , מטיל ספק בכדאיות השימוש הרפואי בכורכומין (=כ') ונגזרותיו (במשותף, נקראים כורכומינואידים). המאמר יצר הד שלילי בתקשורת הפופולרית, הנוהה בדרך כלל בשנים האחרונות אחר דיווחים מבטיחים למוצרי הכורכום השונים.

במאמר-הסקירה הביקורתי (1) אשר פורסם בתחילת השנה (2017), בחנו החוקרים את השאלה האם כורכומין הוא מועמד מתאים לפיתוח תרופה פארמצבטית קונבנציונלית.  בהיותו חומר טבעי המופק משורש הכורכום ((Curcuma longa, תבלין נפוץ ומוכר כבטוח לשימוש בדרך כלל, הכורכומין יכול היה להיות יעד נוח לפיתוח תרופתי. אך יעד זה לא מומש עד כה, והמאמר בא לענות השאלה – מדוע. החוקרים קובעים מהן הדרישות הבסיסיות לפיתוח תרופה פארמצבטית שמקורה במולקולה או צירוף מולקולות ממקור טבעי: מסיסות במים, זמינות ביולוגית, פעילות מטרה ברורה, פיזור רקמתי טוב, יציבות מטבולית ורעילות נמוכה. מאות עבודות ופרסומים מדעיים נסקרו. אחת הבעיות המתודיות בסקירה כזו היא חוסר האחידות בחומר שנבחן בניסויים השונים. השורש הגולמי מכיל עשרות תרכובות.  בתמציות המרוכזות, יש ריכוזים יחסיים שאינם קבועים בין הכורכומינואידים השונים, אף כי הכורכומין (ציור למעלה) הוא הרכיב הנפוץ ביותר ושיעורו בתכשירים השונים המכילים את התמצית המרוכזת הוא בד"כ כ75% מסך הנגזרות. לא תמיד יודעים החוקרים מהו לאשורו החומר שהם בודקים.

לגבי מחקרים שניסו לאפיין את הפעילות הביולוגית של הכ', מחברי המאמר הנזכר לעיל מייחסים למרביתם התעלמות מהתנהגות הכורכומין, האופיינית לpan-assay interference compounds  - PAINS (מונח שראשי התיבות שלו ללא ספק אינם מקריים), ואשר אינה מאפשרת קבלת תוצאות ניסוי חד משמעיות, בהיות חומרים אלה יוצרי הפרעות או השפעות על מספר מערכות ביולוגיות בו-זמנית. הפרעות אלה, הן, לדוגמא, שינוי פעילות אנזימתית, מנגנוני חמצון-חיזור, כלאציה של מתכות, יצירת תלכידי חלבונים, שינוי יציבות הממברנה ועוד. כאשר חומרים כאלה יוצרים "הפרעות", הם גורמים להטיה של התוצאות הניסויות ומטעים את החוקרים. הסוקרים מצביעים על פגמים מתודיים בניסויים שבחנו את הפעילות, הספיגה, הפיזור והפרמקוקינטיקה של הכ', באופן שאף משפיע על כיוון מחקר עתידי, המתבסס אף הוא על התוצאות הבלתי מבוססות היטב, לדעתם. הסוקרים קבעו  כי בבחינת אפקט הכורכומין על מספר מחלות, אין  אף מחקר קליני מבוקר אחד (מתוך למעלה מ-120 מחקרים קליניים) היכול להציג תוצאות חיוביות, ומטילים ספק רב בסבירות לכך שהכ' הוא  מועמד מתאים לפיתוח תרופה קונבנציונאלית. הם אף מעלים אפשרות שבקרוב יוכרז כ IMPS -  . “Invalid/Improbable Metabolic Panacea”. לא מחמיא. החוקרים מודים, עם זאת, כי השפעות חיוביות לנטילת כ' כתוסף תזונה עשויות לצמוח מתוצאה עקיפה, באמצעות  השפעתו על המיקרוביוטה במעי.

אבל רגע... מחקרים המדווחים על פעילות  כורכומין (מספרם עצום ורב, כפי הנראה למעלה מעשרת אלפים!) מצביעים גם על השפעות חיוביות, ובמיוחד: השפעה אנטי דלקתית, אשר הוכחה בדרכים שונות. סקירות רבות אחרות המתפרסמות חדשות לבקרים מצביעות על "מגמות חיוביות" ואף על יעילות בהקשרים שונים (ראו לדוגמא: 4,5,6).

ידוע גם, כי חוסר היציבות של הכ'  (כ50% פירוק תוך 20 דקות בסביבה מימית נייטרלית) יכול אמנם להתמתן במידה מסוימת בסביבה שומנית, וספיגתו יכולה גם להשתפר באופן משמעותי בנוכחות מעכבי חימצון. מספר מחקרים מצביעים על יתרון בשימוש משולב של כורכומין עם שמנים המצויים בצמח הגולמי, ואינם מצויים בתמציות כורכומין סטנדרטיות (3).  בדיקה מקיפה של כל התכשירים האלה לא נכללה במסגרת המאמר (1).

לפיכך, נראה כי המחקר, כמו גם התעשייה, ימשיכו גם בעתיד הנראה לעין לחפש פורמולציות טכנולוגיות  ושיטות יעילות יותר למתן כורכומין. במדינות מסוימות, רשויות הבריאות מעונינות בקידום הרפואה המונעת, משיקולים כלכליים - וגם זו סיבה טובה לתמיכה במחקר נוסף בכורכומין!

נמשיך לעקוב...

 

 


Re: Assessment of the Medicinal Chemistry of Curcumin: When a Natural Product Is Not a Suitable Conventional Pharmaceutical Drug Lead. Nelson KM, Dahlin JL, Bisson J, Graham J, Pauli GF, Walters MA. The essential  medicinal chemistry of curcumin. J Med Chem. January 11, 2017. doi: 10.1021/acs.jmedchem.6b00975.

Nature News  541, 144–145 (09 January 2017) doi:10.1038/541144a

Nature Scientific Reports 7, Article number: 814 (2017), doi:10.1038/s41598-017-00812-6

Daily James W., Yang Mini, and Park Sunmin. Journal of Medicinal Food. August 2016, 19(8): 717-729. doi:10.1089/jmf.2016.3705.

Journal of Pharmacognosy and Phytochemistry 2017; 6(1): 41-46

Journal of Psychopharmacology, Volume: 31 issue: 3, page(s): 287-302

 

 

 

*  *  *  *  *  *  *

המידע המובא כאן הוא על דעת הכותב בלבד. אין העמותה לצמחי מרפא (עיל"ם) אחראית לתוכן המאמר. שימוש בצמחים או במוצרים אחרים מחייב במקרים מסוימים שיקול דעת רפואי, ועל כן יש להיוועץ במומחה מתאים. העמותה הישראלית לצמחי מרפא ועורכי תוכן האתר אינם אחראים לכל מקרה של שימוש בלתי מבוקר, או בלתי מקצועי במידע ו/או בצמחים הנזכרים.

 

עבור לתוכן העמוד