כניסה לחברים
סגירה

כניסה לחברים רשומים



סגולות הריפוי של צמח השעורה - מאת אילה רביב

בשנים האחרונות מתרבות עדויות על סגולות רפואיות של מיני דגנים. הדגנים הינם צמחי מאכל חשובים לתזונת האדם, בהכילם מרכיבים תזונתיים ראשיים (פחמימות, חלבונים, שומנים, ויטמינים ומינרלים). בנוסף, מצטבר מידע על תכולתם של מטבוליטים משניים בצמחים אלה (אנטיאוקסידנטים, ויטמינים ומינרלים, סיבים תזונתיים, פוליפנולים וכד') ולפיכך גם על היותם בעלי תכונות ריפוי כגון ניטרול רדיקלים חופשיים, הורדת רמות גלוקוז בדם, הפחתת לחץ דם גבוה, ומניעה וריפוי של מחלות כרוניות שונות. בסקירה זו אסכם מידע עדכני על סגולותיו של צמח השעורה  למניעת מחלות וריפויין.

 

מבוא

השעורה היא אחד משבעת המינים שנתברכה בהם ארץ ישראל:

 

 "אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁדברים ח, ח.

 

מבחינה בוטנית השעורה שייכת למשפחת הדגניים  ומוגדרת כאחד מחמישה מיני דגן.  מתחילת ההיסטוריה היא משמשת כמזון לבני אדם ואף לבהמות. השעורה מקדימה להבשיל מהחיטה, ונקצרת באביב. חג הפסח חל עם תחילת  קציר השעורים. קורבן העומר הובא בט"ז בניסן בראשיתו של קציר השעורים, והקרבתו פתחה את ספירת העומר ואת עונת הקציר.

השעורה הינה מרכיב חשוב בתזונה הים-תיכונית ובתזונה בכלל וחשיבותו של דגן זה בתזונת האדם הולכת וצוברת תאוצה.

ניתן להכין ממנה קמח ולאפות מיני לחם שעורה. ליטוש זרעי השעורה נותן לנו את הגריסים וגריסי הפנינה, המשמשים כתבשיל אוכל עממי, זול ונפוץ. מן השעורה מכינים בירה בתהליך של תסיסה.

זרעי השעורה עשירים בסיבים מסיסים במים. סיבים תזונתיים חיוניים לעיכול תקין ולהעשרת אוכלוסייה תקינה של חיידקי עיכול.  השעורה הינה דגן בעל אינדקס גליקמי נמוך (36) דהיינו אכילת שעורה תורמת  לתחושת שובע טובה וממושכת, לאיזון סוכר מוצלח יותר, ובכך עוזרת לירידה במשקל.

נביא כאן עדויות מהמחקר המדעי על אפקטים של מניעת מחלות וריפויין ע"י  מזון שמקורו בשעורה.

 

השפעת שעורה על מטבוליזם הפחמימות ושומני הדם

סגנון החיים המערבי, ובמיוחד הרגלי התזונה המערביים נחשבים כגורם הראשי בעליה העולמית במחלות כרוניות כגון סוכרת מטיפוס 2, מחלות לב כליליות וסרטן. ביפן לדוגמא, ירדה צריכת הדגנים מ – 488 גר' ב – 1955 ל 254 גר ב – 1999, וצריכת הסיבים התזונתיים ירדה מ – 23 גרם ל – 16 גרם בהתאמה. זרעי השעורה, עשירים לא רק בסיבים תזונתיים (מסיסים ובלתי מסיסים) - בעיקר סיבים המורכבים מביתא גלוקאן, אלא גם בויטמינים ובמיוחד B, ויסודות קורט. עוד מרכיבים בעלי תועלת בריאותית בזרעי השעורה, הם טוקוטריאנול, ליגנן, פיטואסטרוגן, תרכובות פנוליות וחומצה פיטית. החוקרים פארדט וחוב  (Fardet et al, 2008). מדווחים על כך שלתזונה לאורך זמן בשעורה, יש השפעה חיובית על עמידות לגלוקוז ומטבוליזם השומנים בדם. במחקרם הם מצאו שאכילת שעורה הפחיתה משמעותית את הליפופרוטאינים בדם, הן את כמותם הכללית והן את ה – כולסטרולLDL (ליפופרוטאין בעל צפיפות נמוכה, מייחסים לו תפקיד ביצירת רובד טרשתי בעורקים), וכן הפחיתה את ריכוז  הטריגליצרידים בפלסמה הן אצל אנשים בריאים והן אצל חולי סוכרת ובעלי היפרכולסטרולמיה. המחקר גם מצא שאכילת שעורה הגדילה את נפח היציאות, כאשר ידוע שככל שנפח זה גדל – קטן הסיכוי להתחוללות סרטן המעי. 

מחקרם של לי וחוב' (Li et al, 2003  ) בדק את השפעתה של תזונה עשירה בשעורה על עמידות לגלוקוז (סוכרת מטיפוס B הינה עלייה בעמידות זו), על מטבוליזם שומני הדם ועל תקינותה של פעילות המעיים אצל נשים בריאות. נבדקו 10 מתנדבות בשנות ה – 20, בעלות משקל תקין ( BMW של 20) . הן חולקו ל -2 קבוצות: האחת קיבלה תזונה סטנדרטית והשנייה קיבלה תזונה עשירה בשעורה. תכולת הפחמימות, השומנים והחלבונים הייתה זהה לשתי הקבוצות. לאחר  4 שבועות הנשים נבדקו ונמצא  שאצל הקבוצה שקיבלת את תזונת השעורה הייתה פחיתה משמעותית ומובהקת ברמת הכולסטרול בדם, ובמיוחד ה – LDL, נמצאה ירידה ברמת הטריגליצרידים בדם, וכן נמצאה עליה מובהקת בתכיפות ריקון המעיים. מכאן שאכילת שעורה השפיעה לטובה על מטבוליזם השומנים בדם ועל ריקון המעיים.

ברפואה העממית, כמו לדוגמא באירן (2010 ,Naseri et al), ממליצים על תזונה המבוססת על שעורה לטיפול בסוכרת. במחקר שבוצע ע"י נסרי וחוב (2010 , Naseri) נבדקה השפעתו של מיצוי מימי מזרעי שעורה על רמות הגלוקוז בסרום בצום בחולדות בריאות בהשוואה לחולדות שהושרו לפתח סוכרת ע"י סטרפטוזוטוצין. ( Streptozotocin, כימיקל שנמצא רעיל באופן ספציפי לתאי ביתא מייצרי אינסולין בלבלב ומשמש במחקר ליצירת חיות עם היפרגליקמיה או חולות בסוכרת מטיפוס 1). נחקרו 40  זכרי  חולדות, מהם 20 בריאים ו-20 טופלו להשריית סוכרת. שבוע לאחר הטיפול חולקו שוב שתי הקבוצות ל – 2, קבוצה אחת הוזנה תזונה רגילה ואילו השנייה קיבלה מיצוי מימי מזרעי שעורה. נבדקו רמות הגלוקוז בסרום בצום שבוע וכן 3 ו – 4 שבועות מתחילת הטיפול, ונמצאה ירידה חדה ומובהקת ברמות אלו בכל החולדות שקיבלו את מיצוי השעורה.  בחולדות הסוכרתיות נצפתה הירידה בשבוע הרביעי, ואילו בחולדות הבריאות נראתה ירידה זו כבר שבוע לאחר תחילת הטיפול.

יעילות השעורה בהפחתת רמתם של שומני הדם נבחנה בחיות מעבדה - בזכרי חולדות שסבלו מהיפרכולסטרולמיה. ( 2015 & El Rabey,  Abulnaja). החולדות (24 במספר) חולקו ל – 4 קבוצות: קבוצת ביקורת שקיבלה תזונה רגילה, קבוצה שקיבלה תזונה עשירה ב – 2% כולסטרול, ושתי קבוצות שניזונו מתזונה שהועשרה ב – 2% כולסטרול בצרוף 5% ו -10% סיבי שעורה בהתאמה, במשך 8 שבועות.  אצל הקבוצה השנייה (תזונה עשירה בכולסטרול) נמצאה עליה ברורה ברמת שומני הדם, ברמת אנזימי הכבד המחמצנים lactate dehydrogenase, creatine kinase-MB, & lipid peroxide

ובמקביל נראתה ירידה ברמת אנזימי הכבד נוגדי החמצון. יתר על כן, בבדיקות היסטולוגיות של רקמות הלב, הכבד והכליות באותם עכברים התגלו שינויים פתולוגיים לעומת קבוצת הביקורת, וזאת אחרי 8 שבועות בלבד של תזונה עשירה בכולסטרול. לעומתם, החולדות שקיבלו בנוסף לכולסטרול את סיבי השעורה התזונתיים דמו לקבוצת הביקורת, והתזונה בשעורה הצליחה להחזירם לרמות תקינות של שומני הדם, הכולסטרול ואנזימי הכבד המחמצנים. בנוסף לכך תזונה זו תיקנה מבחינה היסטולוגית גם את מצב רקמות הלב, הכבד והכליות למצב התקין כפי שנמצא אצל חולדות הביקורת. מכאן שהתזונה העשירה בשעורה הצליחה לנטרל את ההשפעה המזיקה של תזונה עשירה בכולסטרול.

בעבודה משנת 2010 ג'נקינס וחוב' (Jenkins et al, 2010 )  בדקו את  השפעתה של תזונה עשירה בחלבון ממקור צמחי, ובמיוחד משעורה, על תכולת שומני הדם. ההנחה שעמדה בבסיס המחקר הייתה שתזונה דלה בפחמימות אך עשירה בחלבון )ממקור כלשהו( תקדם ירידה במשקל ותעזור בהפחתת רמות של סוכר בדם. מצד שני, רמה גבוהה של חלבון מן החי בתזונה פירושה העשרתה במוצרי בשר וחלב, דהיינו מזון שמעודד עלייה ברמות השומנים הרוויים והכולסטרול בתזונה, וקבלת אפקטים הפוכים מהרצוי – דהיינו עלייה במשקל ועידוד התפתחות של סוכרת. רמות גבוהות של חלבון מהצומח, לעומת זאת, מספקות תזונה חסרת כולסטרול העשירה בשומנים בלתי רוויים. ואכן החוקרים מצאו שהעשרת התזונה בחלבונים שמקורם בצמח השעורה הביאה לירידה ברמת שומני הדם, לירידה בלחץ הדם, וכן ירידה במדדי דלקת (CRP C reactive protein ) ובלחץ החמצוני, ובנוסף לכל אלה - לירידה במשקל. השפעות רצויות אלו נמצאו הן אצל גברים בעלי רמת כולסטרול גבוהה מהמומלץ, והן אצל נשים בגיל השלישי.

העלייה ברמת הכולסטרול והליפופרוטאינים בדם, ובמיוחד במצבם המחומצן, ביחד עם ירידה ברמות HDL (ליפופרוטאין בעל צפיפיות גבוהה, מייחסים לו הרחקה של רבדים טרשתיים מהעורקים) בדם,  עלולה להביא להתרבצותם של שומנים בדפנות כלי הדם, ובהמשך למחלות כלי דם ולב (2015 El Rabey, Abulnaja & ). עליה זו בצרוף השמנת יתר, עמידות לאינסולין, עליה ברמות של אינסולין ושל לפטין בדם, יתרמו מצידם להתפתחות סוכרת מטיפוס 2. אכן נמצא קשר ברור בין עודף משקל לבין סוכרת מטיפוס 2 (למשל  Kun-Ho et al, 2006 ) ובין השכיחות ההולכת ועולה בשנים האחרונות בחברה המערבית של שניהם. הסיבים התזונתיים שמקורם בדגנים יכולים להגן על הגוף ממחלות גיל כגון סוכרת, מחלות לב כליליות ואף סוגי סרטן (Fardet et al, 2008).

גם ליפשיץ וחוב (2002 ,et al Lifschitz) בדקו את ההשפעה המיטיבה של סיבי השעורה על מצבים מטבוליים. אצל חולי סוכרת ובעלי עודף משקל יש יתרון לתזונה שמפחיתה ומאיטה את ספיגת המזון. סיבי β-glucan יכולים לספק תזונה מסוג זה והמחקר הוכיח שאכן בעקבות תזונה עתירת ביתא גלוקאן רמת ספיגת המזון ירדה, וכך גם ירד קצב הספיגה. מדובר ב 10 נחקרים בריאים שאכלו מנה של זני שעורה ונבדקו לאחר מכן לגבי מדדים מטבוליים שונים המאופיינים באופן שונה בין אנשים בריאים לבין אנשים בעלי עודף משקל  או חולי סוכרת מטיפוס 2. 

מכיוון שסוכרת נחשבת כיום כמגפת העולם המערבי, בדקו גם ונוגופל ואייר ( 2010 Venugopal & Iyer, )  את ההשפעה של מוצרי שעורה על מטבוליזם הפחמימות והשומנים אצל חולי סוכרת מטיפוס 2. נבדקו 59 חולים שחולקו לשתי קבוצות. קבוצה אחת (36) קבלה תזונה עשירה בתוצרי שעורה במשך 60  יום. קבוצת הביקורת (23) קבלה תזונה זהה מלבד מרכיב השעורה. מדדי רמת גלוקוז בדם בצום, המוגלובין מסוכרר ופרופיל שומני הדם נבדקו והושוו בתחילת הניסוי ובסופו. נמצא שתזונת השעורה הפחיתה באופן משמעותי את  מדדי רמת גלוקוז בדם בצום, ההמוגלובין המסוכרר, כולסטרול כללי, כולסטרול LDL  וכולסטרול שאינו HDL, והעלתה באופן ניכר ומשמעותי את רמת ה – HDL בקבוצת הניסוי.

 

סיבי ביתא גלוקאן

לסיבי השעורה תכולה גבוהה של סיבי  β –glucans ביתא-גלוקאן, שהינו רב סוכר הבנוי מיחידות D גלוקוז הקשורות בקשרי ביתא-גליקוזיד.

 

 

 

 מספר היחידות במולקולה יכול להשתנות, וכך גם תכונות המולקולה כגון גודלה ומשקלה, המסיסות שלה, הצמיגות והמבנה המרחבי שלה. סיבי ה β –glucan נמצאו יעילים בהפחתת התיאבון וכתוצאה מכך בהפחתת המשקל ושיפור הפרופיל של שומני הדם (Artiss et al, 2006 ). עדות זו מצטרפת לעדויות אחרות אודות ההשפעה של מרכיב זה על תמונת  כולסטרול בדם,  למשל הפחתה בריכוזי LDL בדם בשל עלייה בהפרשת שומנים בצואה והסדרת הפעילות של  אנזימים אנטיאוקסידנטים HMG-CoA reductase and CYP7A1 אצל אוגרים עם רמת כולסטרול גבוהה בדם ( 2015 & El Rabey,  Abulnaja).

גם הדיווח של אינגלט וחוב'et al, 2013 )   (Inglett תומך בכך שתזונה עשירה בשעורה מספקת סיבים תזונתיים מסיסים (β-glucan) שנמצאו כיעילים במניעת מחלות לב כליליות. בשל תכונות הצמיגות שלהם, סיבי  הביתא גלוקן β-glucan אוחזים את המרקם של הפסולת העיכולית ובכך מייעלים את פעילות המעי ותורמים לירידה במחלות הלבביות, הסוכרת והשמנת היתר. זרעי השעורה מכילים בנוסף  גם חומצות שומן רב בלתי רוויות מסוג אומגה 3 omega-3 polyunsaturated fatty acids (ω-3 PUFAs) שהינן שומנים חיוניים לבריאות הרקמות ובמיוחד רקמת העצבים וכלי הדם. 

הסיבים התזונתיים הפרה-ביוטיים שנחקרו עד היום הינם ברובם מולקולות אוליגו- סוכריות,  בלתי מסיסות ושאינן ניתנות לעיכול.  סיבים תזונתיים מסיסים רב-סוכריים  (β-glucan) המצויים בשעורה, אינם מתעכלים, ונחקרו ע"י Arena  וחוב' (Arena et al, 2014) לגבי תכונותיהם הפרה-ביוטיות, דהיינו יכולותיהם לעידוד צמיחה של אוכלוסיית חיידקי מעיים מועילים, ובכך השגת שיפור מערכת החיסון ומניעה של השמנת יתר, מחלות לב כליליות, סוכרת ורמת כולסטרול גבוהה. סיבי β-glucan משעורה מותססים ביעילות ע"י חיידקי המעיים במעי העיוור ובמעי הגס, וכך יכולים לשפר במאוד את הגדילה של חיידקים אלה ואת שיעור הייצור של חומצה לקטית על ידם.

בקרב ציבור הרופאים והמטפלים יש הכרה הולכת וגוברת בתרומתם של מיקרואורגניזמים פרוביוטיים לבריאות תקינה. לכן גם מומלץ על ידי רבים מהם להשתמש בזני חיידקים שונים, בעיקר של לקטובצילוס וביפידובקטריום, כתוספי תזונה שגרתיים ובמיוחד לאחר נטילת תרופות אנטיביוטיות. רעיון הפרה-ביוטיקה, דהיינו השימוש בחומרים לעידוד וחיזוק התיפקוד הפרוביוטי, הולך ותופס חשיבות גם הוא. פעילות פרה-ביוטית  מעודדת גדילה ו/או פעילות של חיידקי מעיים מועילים, וכתוצאה מכך משפרת את העיכול ואת הספיגה של תוצריו, תורמת ליעילות המערכת החיסונית ומפחיתה לחץ חימצוני ומדדי דלקת (2013 ,et al Zatollah).  אוכלוסיית חיידקי המעיים הינה אל-אווירנית בעיקרה, והיא דורשת מצע תסיסה לצורך גידול והתרבות. מצע זה כולל פחמימות מורכבות שאינן מתעכלות, סיבים תזונתיים, וכן חלבונים ופפטידים שלא התעכלו.

ידועים מספר חומרים פרה-ביוטיים, והמחקר אודותם נמצא בעיצומו.  β-Glucans הינו אחד מחומרים אלה. אלה הם סיבים מסיסים במים המצויים במספר זרעי דגנים, הם נאגרים בזרע בדפנות התאים של האלוירון והתת-אלוירון של השעורה ודגנים אחרים. התכולה הממוצעת הינה  3-8 גר סיבים ל – 100 גר' משקל יבש.

לאדם אין אנזימים שמפרקים סיבים אלה.

הביתא גלוקנים מותססים ע"י חיידקי המעיים בצקום (המעי העיוור)  ובקולון (המעי הגס), וכך הם מעודדים את התרבות החיידקים ואת ייצור החומצה הלקטית על ידם. כשנבחנה השפעת הסיבים הביתא -גלוקנים שמקורם בשעורה על 4 זני לקטובצילוס (Arena et al, 2014), נמצא שבתנאי גידול רגילים וגם בתנאים המחקים את סביבת מערכת העיכול, הייתה השפעה חיובית של סיבי השעורה על האינטראקציה בין החיידקים הפרוביוטיים לתאים סופגי המזון בצינור העיכול . נמצאה עליה ברמתם של 4 זני  חיידקי לקטובצילוס שנבדקו, דהיינו נמצאה השפעה פרה-ביוטית מובהקת לסיבים אלה, בהוותם מצע הדבקה לחיידקים הרצויים לתאי המעי ( Arena et al, 2014).

 

השפעת שעורה על מטבוליזם חיידקי המעיים ועל רמת התיאבון

מחקרים שנערכו לאחרונה בחיות מעבדה מלמדים על כך שאופי המטבוליזם אצל חיידקי המעיים משפיע על מהלכים מטבוליים של הפונדקאי. השפעה זו כוללת גם את רמת ההורמונים מסדירי התיאבון. במחקרם של ג'והנסון וחוב' (2013  Johansson et al, ) הם ביקשו לבדוק את ההשפעה של מרכיבי קליפת זרעי שעורה, העשירים ברב סוכרים שאינם ניתנים לעיכול  (סיבים תזונתיים), על סמנים מטבוליים ועל הסדרת הרגלי התיאבון  אצל אנשים בריאים.  19 בוגרים בריאים קיבלו לחם עשיר בשעורה לארוחת ערב. בארוחות הבוקר והצהרים למחרת הם נבדקו לגבי הסמנים המטבוליים הבאים: רמת גלוקוז בדם, רמת אינסולין בפלסמה, אדיפונקטין (adiponectin, חלבון המעורב בהסדרת רמות הגלוקוז ובפירוק חומצות שומן), גרלין (ghrelin, "הורמון הרעב", מעודד אכילה כשהקיבה מרוקנת), חלבון GIP ( , glucose-dependent insulinotropic polypeptide (GIP- gastric inhibitory polypeptide ) - הורמון המעודד הפרשת אינסולין ונחשב כמעורב במטבוליזם חומצות שומן ע"י זירוז הפעילות של ליפופרוטאין ליפאז), חלבון GLP1  (glucagon-like peptide-1, הורמון המגביר הפרשת אינסולין לדם, מגביר רגישות תאי אלפא ותאי ביתא של הלבלב לאינסולין), חומצות שומן חופשיות בסרום ואינטרלויקין – 6 (interleukin 6, מופרש מתאים במערכת החיסון ומעודד תגובות חיסוניות כגון דלקת ועמידות לחיידקים). כמו כן נבדקו רמת התיאבון וכן מדדי רמת הנשימה אצל הנחקרים. התוצאות הראו שאכילת שעורה בערב האיצה את הבקרה של רמת גלוקוז בדם, הקטינה את קליטת האנרגיה בגוף, הפחיתה את הרגשת הרעב, וכן הפחיתה את רמת חומצות השומן בדם ביום שלמחרת. לפי סברת החוקרים, ייתכן שאפקטים אלו באו לידי ביטוי כתוצאה מעלייה בתגובות ההתססה של חיידקי המעיים את הרב סוכרים הקשים לעיכול אשר מקורם היה בתזונה העשירה בשעורה.

 

תכולת פיטוכימיקלים וכרום בשעורה

מעריכים כיום שתזונה עשירה בדגנים מלאים יכולה להפחית את הסיכון לתחלואה  בסוכרת מטיפוס 2 עד כדי    20-30% )2013  Belobrajdic et al,). מלבד המרכיבים התזונתיים שהוזכרו, יש להוסיף ולציין בהקשר זה את תכולת הפיטוכימיקלים שבשעורה.  רוב הפיטוכימיקלים משמשים כאנטיאוקסידנטים ויכולים להפחית ואף לבטל לחץ חמצוני ודלקת, שנוטלים חלק בקידום השלבים הראשונים של הנתיב המטאבולי והביוכימי שמוביל ליצירת סוכרת ומחלות כרוניות אחרות כולל סרטן.  החוקרים )2013  Belobrajdic et al,) השוו את התכולה והזמינות הביולוגית של פיטוכימיקלים מדגנים שונים, ובחנו עדויות לגבי דגנים מלאים ומרכיבים של דגנים וכיצד הם מעלים את רמתם של פיטוכימיקלים בדם ומפחיתים לחץ חימצוני ודלקתיות בבני אדם. תכולת הפיטוכימיקלים משתנה בין מיני דגן שונים, ולעיתים קרובות גם במין עצמו, וזאת כתלות בזן ובתנאים האקלימיים והחקלאיים בעת הגידול. מספר פיטוכימיקלים כגון פנולים ופלאוונואידים מוגבלים מבחינת הזמינות הביולוגית שלהם עקב היות המולקולות הללו מחוברות לדפנות תאי הזרעים.  ניסויים קליניים מלמדים שיש עליה בריכוז הפנולים בפלסמה לאחר ארוחה  שמורכבת מדגן מלא, אם כי תגובה זו הינה מוגבלת וחולפת ולא ברור אם היא מספיקה על מנת לחזק את ההגנה האנטי-חמצונית של התאים )2013  Belobrajdic et al,).

מהדי ונייסמית (1991 , Mahdi & Naismith) רצו לברר את תפקידו של מרכיב נוסף בשעורה – היסוד כרום. המינרל כרום ידוע כמשפר את  האיזון ברמות הסוכר ובמשק האינסולין בגוף. מכיוון שתזונה עשירה בשעורה נמצאה יעילה  בהפחתת תופעות הלוואי הקשורות בסוכרת – (ריכוזי גלוקוז גבוהים בדם, צריכת מים מוגברת), וזאת בהשוואה לתזונה עשירה בעמילן או בסוכרוז, החוקרים טוענים שתכולת כרום גבוהה  בשעורה - 5.69 µg/g  - יכולה להיות הסיבה לאפקטים אלה. הם אכן מצאו שמתן תזונה עשירה בסוכרוז בתוספת כרום בכמות אקוויוולנטית לכמות שנמצאת בשעורה, העלימה את ההבדלים בין התזונות מבחינת התגובות הסוכרתיות, דהיינו תיקנה את הנזקים שנגרמו מהתזונה העשירה בסוכרוז.

 

סיכום

העדויות המחקריות על היתרונות הבריאותיים של תזונה עשירה בשעורה מקשרות בין מספר מרכיבים שלה - (סיבי ביתא גלוקן תזונתיים, פיטוכימיקלים, ויטמיני B, המינרל כרום וחומצות שומן רב בלתי רוויות מסוג אומגה 3) - לבין סדרה של אפקטים מטבוליים (אינדקס גליקמי נמוך, הפחתת רמות גלוקוז בסרום ושיפור בפרופיל השומנים בדם, אפקט פרה-ביוטי בדרכי העיכול, השפעה אנטי-חמצונית על התאים, הפחתה של תיאבון מופרז ושיפור בתמונה ההיסטולוגית של הלב וכלי הדם). מומלץ לפיכך להרבות בשילוב של שעורה ומוצריה בתזונה של אנשים חולים ובריאים כאחד, למניעת מחלות מטבוליות ולריפוין.

 

ביבליוגרפיה

 

Abulnaja, K.O., El Rabey, H.A., )2015(, The Efficiency of Barley (Hordeum vulgare) Bran in Ameliorating Blood and Treating Fatty Heart and Liver of Male Rats,  Evidence - Based Complementary and Alternative Medicine.

Arena, M.P., Caggianiello, G, Fiocco, D, Russo, P., Torelli, M., et al, )2014(, Barley [beta]-Glucans-Containing Food Enhances Probiotic Performances of Beneficial Bacteria, International Journal of Molecular Sciences 15.2 : 3025-3039.

Artiss, J.D.,  Brogan, K.,  Brucal,M.,  Moghaddam, M., Jen, K.L.C., (2006), The effects of a new soluble dietary fiber on weight gain and selected blood parameters in rats ,  Metabolism: Clinical and Experimental , 55 (2) : 195-202.

Belobrajdic, D. P., Bird, A. R., (2013), The potential role of phytochemicals in wholegrain cereals for the prevention of type-2 diabetes,  Nutrition Journal 12 : 62.

Fardet, A., Rock, E., Remesy, C., (2008), Is the in vitro antioxidant potential of whole-grain cereals and cereal products well reflected in vivo? Journal of Cereal Science , 48(2) : 258-276.

Inglett, G. E.,  Chen, D.,  Lee, S., )2013(,  Rheological Properties of Barley and Flaxseed Composites, Food and Nutrition Sciences 4(1) : 41-48.

Jenkins, D.J. A., Srichaikul, K., Wong, J. M. W.,  Kendall, C. W. C., Bashyam, B., )2010(, Supplemental Barley Protein and Casein Similarly Affect Serum Lipids in Hypercholesterolemia Women and Men1-4, The Journal of Nutrition 140.9 :1633-7.

Johansson, E. V., Nilsson, A. C., Östman, E. M., Björck, I. M. E., (2013), Effects of indigestible carbohydrates in barley on glucose metabolism, appetite and voluntary food intake over 16 h in healthy adults, Nutrition Journal 12: 46.

Kun-Ho, Y.,  Lee, J.H., Kim, J.W., Hyoung, C.J., (2006), Epidemic obesity and type 2 diabetes in Asia,  The Lancet, 368.9548 : 1681-8.

Venugopal, S., Iyer, U., (2010),  Management of diabetic dyslipidemia with subatmospheric dehydrated barley grass powder, International Journal of Green Pharmacy, 4(4) : 251-256.

Li, J.,  Kaneko,T., Qin, L.Q., Wang, J., Wang, Y., (2003), Effects of barley intake on glucose tolerance, lipid metabolism, and bowel function in women, Nutrition, 19(11-12) : 926-9.

Lifschitz, C. H.,  Grusak, M. A., Butte, N. F., (2002),  Carbohydrate digestion in humans from a (Beta)-glucan-enriched barley is reduced, The Journal of Nutrition, 132(9): 2593-6

Mahdi G. S.,  Naismith D. J., (1991), Role of Chromium in Barley in Modulating the Symptoms of Diabetes, Ann Nutr Metab 35: 65-70 

Naseri M.,  Khalaj, S. Z., Ghavami, B., Kamalinezhad, M., Naderi, G. A., Faghihzadeh, S., (2010), Effect of barley (Hordeum vulgare L.) Seed extract on fasting serum glucose level in streptozotocin induced diabetic rats, Journal of Medicinal Plants  9(34): 57-66 

Tong, L. T., Zhong, L., Liu, L., Zhou, X., Qiu, J., Zhou, S., (2015), Effects of dietary hull-less barley β -glucan on the cholesterol metabolism of hypercholesterolemic hamsters, Food Chemistry , 169 : 344-349.

Zatollah, A.,  Zohreh, Z.,  Hossein, S.,  Sima-sadat, S.,  Ahmad, E., (2013), Effect of Multispecies Probiotic Supplements on Metabolic Profiles, hs-CRP, and Oxidative Stress in Patients with Type 2 Diabetes,  Annals of Nutrition & Metabolism 63(1-2) : 1-9

 

 

 

*  *  *  *  *  *  *

המידע המובא כאן הוא על דעת הכותב בלבד. אין העמותה לצמחי מרפא (עיל"ם) אחראית לתוכן המאמר. שימוש בצמחים או במוצרים אחרים מחייב במקרים מסוימים שיקול דעת רפואי, ועל כן יש להיוועץ במומחה מתאים. העמותה הישראלית לצמחי מרפא ועורכי תוכן האתר אינם אחראים לכל מקרה של שימוש בלתי מבוקר, או בלתי מקצועי במידע ו/או בצמחים הנזכרים.

 

עבור לתוכן העמוד