כניסה לחברים
סגירה

כניסה לחברים רשומים



אי ספיקת וורידים - מאת מינה פארן PhD

למאמרים נוספים מאת המחברת הקישו כאן

למאמרים נוספים מאת המחברת הקישו כאן

 

אי ספיקת ורידים יכולה להיות בורידים הפנימיים או בהיקפיים. הסימפטומים הנפוצים הם: בצקת, ציאנוזיס (כחלון), שינויים בעור, כיבים, כובד של הרגליים.

 

צמחים הממריצים זרימת דם בורידים

ערמונית הסוסים  Aesculus hippocastanum-

Centella asiatica -  Gotu kola

דבשה רפואית – Melilotus officinalis

עצבונית החורש – Ruscus aculeatus

גפן אדומה – Vitis vinifera

 

פורמולה מומלצת להגברת זרימת דם בורידים, על פי  Ed Smith

24%

Aesculus hippocastanum

24%

Ruscus aculeatus

18%

Rosmarinus officinalis

10%

Xanthoxylum clava-herculis

24%

Colinsonia canadensis

 

פעילות: מפחית שבירות של כלי דם, מפחית חדירות של כלי דם, מגביר זרימת דם בורידים, מונע בצקת.

מינון: 20-30 טיפות, שלוש פעמים ביום.

 

 

Aesculus hippocastanum

 

 

שם עברי: ערמונית הסוסים.

שם נפוץ: Horse chestnut tree.

 

משפחה: Hippocastanaceae.

 

חלקי צמח בשימוש: זרעים. העלים וקליפת הגזע היו גם כן  בשימוש רפואי, אבל יעילותם פחותה משל הזרעים.

 

תאור בוטני: זהו עץ נשיר, בגובה עד 25 מ', שמוצאו מאזור הבלקן. הוא גדל בר גם באירן, צפון הודו, קווקז. היום מרבים לגדלו כעץ נוי.

העלים גדולים, בעלי 5-7 עלעלים. הפרחים בצבע לבן- צהבהב. הפריחה באביב. הזרעים דומים לערמונים ומכאן שמו של העץ.

 

מרכיבים: במאה ה-19 בודדו מהזרעים תערובת של ספונינים, שנוקו ונחקרו מאוחר יותר.

הזרעים מכילים תערובת של ספונינים טריטרפניים, בריכוז של 3-6%, המכונה escin, וכוללת  אוליגו-גליקוזידים: Ia, Ib, IIIa, וכן  isoescin  Ia, Ib, V .

escin נמס היטב במים, אולם אינו נמס בממיסים שומניים.

סוכרים קשורים: חומצה גלוקורונית, גלוקוז, קסילוז  וגלקטוז.

מרכיבים נוספים:  sapogenols -  hippocaesculin,

פלבנואידים, אנתוציאנינים, טאנינים, קומרינים, חומצות אמיניות, ויטמין B, ויטמין C

סטרולים:- spinasterol,  beta- spinasterol stigmasterol, alfa,

חומצות שומניות: לינולאית, פלמיטית, סטארית.

המרכיבים החשובים ביותר הם הספונינים ולהם מיוחסת רוב הפעילות הפיזיולוגית של הצמח.

 

פעילות: מחזק כלי דם נימיים, מונע שבירות של כלי דם, מפחית חדירות של כלי דם, מגביר טונוס של הורידים, מגביר זרימת דם  בורידים, מפחית בצקות, נוגד דלקת.

מחקרים קליניים הראו שיפור ניכר בסימפטומים של אי ספיקת ורידים כרונית, כגון, תחושה של כובד ברגליים, גרוד ברגליים, כאב ונפיחות של הרגליים.

 

רפואה מסורתית: נהגו להשתמש בצמח לטיפול בסימפטומים שמקורם באי ספיקת דם בורידים, כגון כובד של הרגליים, כאב, קושי לעמוד, נפיחות. כמו כן, השתמשו בזרעים לטיפול בטחורים, כאב וגרוד בפי הטבעת וכן להקלה על גודש וכאב בכל מקום בגוף.

 

התוויות: אי ספיקת ורידים כרונית, בצקות של הרגליים, התכווצויות של  שרירי הרגליים, varicose veins, גרוד ונפיחות ברגליים,  טחורים.

בשימוש חיצוני, מומלצים הזרעים  לטיפול  בעור נורמלי ורגיש, לדלקות בעור, לכלי דם נימיים הנוטים  להשבר בקלות.

 

התוויות נגד: בלתי ידועות.

 

תופעות לואי: עלול להופיע גרוד או בחילה.

 

שימוש בזמן הריון והנקה: אין הגבלה.

 

אינטראקציות עם תרופות אחרות: בלתי ידועות.

 

הכנות ומינון: חליטה, 1-2 ג' של זרעים ליום.

טינקטורה  1:5 5-15 מ"ל ליום.

מיצוי יבש ביחס של 1 : 8.0  - 5.0, ממנו מכינים כדורים במשקל  250-312.5 מ"ג.

מינון: שני כדורים  ליום, כמות מקבילה ל-100מ"ג של escin. מומלץ לקחת כדור אחד בבוקר ואחד בערב ולשתות כמות  גדולה של נוזלים במשך היום.

משך הטיפול: שימוש ממושך לא גרם לתופעות  שליליות.

 

תקן בינלאומי: לפחות 3% של ספונינים טריטרפניים, הנמדדים לפי escin.

 

 

    ESCIN

Escin הוא תרופה מוכרת  בגרמניה והוא מהווה מרכיב בתכשירים רפואיים רבים, המשמשים

לטיפול במחלות של כלי דם היקפיים, בשימוש פנימי או חיצוני. בדרך כלל קשורות המחלות לשינויים בחדירות נימי הדם ובעמידות שלהם. רוב המחקרים נעשו עם התכשיר המוכן כמיצוי  יבש ולא עם הזרעים. היחס בין הזרעים למיצוי היבש הוא 1: 8.0-5.0.

 

פעילות נגד בצקות: טיפול ב-escin  גורם להקטנת בצקת מקומית הקשורה לדלקת. הוא מפחית את חדירות נימי הדם למים. הוכחה פעילות נגד בצקת מתחת לעור ובצקת במוח אצל חיות. נמצאה התאמה בין הפעילות נוגדת הבצקת ובין שינויים בחדירות התא.

 

ל- escin  יש פעילות מחקה הורמונים קורטיקו-סטרואידים (cortico mimetic ). זה מסביר את הפעילות הנוגדת דלקת שלו. מחקרים הוכיחו ש- escin, בלקיחה אוראלית, פעיל כנוגד דלקת ובצקת אצל בני אדם וחיות, כאשר ייצור ההורמונים הקורטיקוסטרואידים אצלם היה תקין. הוא מחקה ומתבסס על פעולתם של ההורמונים המופרשים  מהאדרנל ( יותרת הכליה).  escin פועל ברמה התאית ויעיל לבצקת מקומית ולא כללית.

 

פעילות נוגדת דלקת הוכחה גם בשימוש חיצוני ב- escin.

 

חיזוק טונוס של הורידים

escin מחזק טונוס של ורידים מבודדים ומגביר את הכיווץ שלהם. לקיחה אוראלית של escin, בריכוז של  100 מ"ג ליום, גורמת לשיפור בזרימת הדם בורידים ולעליה בטונוס של הורידים אצל אנשים בריאים ואצל מטופלים הסובלים מאי ספיקה כרונית בורידים. השיפור התבטא בהקלה על סימפטומים, כגון כאב, עייפות, בצקות, תחושה של כובד וגרוד ברגליים.

 

מחקרים נוספים הוכיחו את יעילות ה- escin במקרים של בצקת וכובד של הרגליים בתקופת ההריון.    

 

escin יעיל מאד לטיפול בדליות וב- phlebitis ( דלקת ורידים). יעילותו הוכחה אצל אנשים הסובלים מהתקפים חוזרים של Thrombophlebitis ( פקקת ורידים). ההטבה במצב החולים התבטאה בירידה בתדירות ובחריפות ההתקפים.

 

טיפול ב-escin לאחר פגיעה בראש

הוכחה יעילות ה-escin בבצקת בגולגולת, כתוצאה ממכה או שבר. כאבי ראש, סחרחורת והרגשה כללית רעה חלפו תוך 3-16 יום, בהתאם לחומרת המקרה.

     

שיפור רב התקבל במקרים של גידולים סרטניים, דלקת קרום המוח, encephalitis, שבר בגולגולת או מכה חזקה עם שטפי דם, בצקת הנגרמת מספיקת דם לקויה לראש (ההשפעה מהירה מאד), אירוע מוחי. השימוש ב-escin גרם להקלה בכאב ובלחץ. escin יעיל גם בטיפול בבצקות, הנוצרות כתוצאה משבר בגפיים או משכיבה ממושכת.

 

שימוש ב-escin במקרים של eclampiasis

דווח על הצלחות בשימוש ב-escin במקרים של  eclampiasis, עוויתות ובצקת המתפתחים בעקבות רעלת הריון.

 

הטבה ניכרת התקבלה גם במקרה של purperea, זיהום לאחר לידה. puerperium הוא כינוי לתקופה של כארבעה שבועות אחרי הלידה, עד שהרחם חוזר למצבו הנורמלי.

 

שימוש ב-escin במחלות אף אוזן גרון

מומלץ להשתמש ב-escin במקרים של אבצס על השקדים, צרידות חריפה, צרידות כסימפטום מישני של שפעת, בצקת של ה- epiglotte (עלה- הלשון הקטנה שבלוע).

 

שימוש ב-escin במחלות פה ולסת

במקרים של דלקת חניכיים מלווה בדימום חל שיפור תוך יומיים במצב החולים. הנפיחות ירדה והכאבים פחתו.

 

שימוש חיצוני

טיפול ב- escin משפר זרימת דם בקפילרות שבעור ובריקמה השומנית ומפחית בצקת.

ג'ל המכיל מיצוי מהזרעים, או  escin, בצרוף עם הפרין מפזר שטפי דם במהירות. הפרין מעכב את פעילות התרומבין והוא נוגד קרישת דם.

שימוש ב- escin או במיצוי מהזרעים, בצורת קומפרס, מסייע במקרים של כאבים, נפיחות וכובד ברגליים.

 

Esculin

אסקולין הוא קומרין המשמש לטיפול במקרים של זרימת דם לקויה בורידים ההיקפיים. הפעילות הפרמקולוגית העיקרית של האסקולין, היא הגנה על כלי דם נימיים, על ידי מניעת עודף חדירות ושבירות. תכונה זו הוכחה אצל בני אדם ובעלי חיים. טיפול באסקולין גרם לשיפור ניכר במקרים של רגליים קרות, התכווצויות שרירים, בצקת, כובד של הרגליים.

 

שימוש חיצוני ב- esculin

האסקולין גורם לשיפור זרימת הדם אל העור והשיער. מחקרים הראו שיפור במצב של עור מזדקן, ובמקרים של נשירת שיער אצל גברים ונשים. Lotion שהוכן מ-1% אסקולין סייע לטיפול בסבוראה, צלוליטיס ובבעיות הקשורות לזרימת דם לקויה בכלי דם נימיים היקפיים.

 

 

Ruscus aculeatus

 

 

שם עברי: עצבונית החורש.

 

משפחה: Liliaceae, שושניים.

 

תאור בוטני: שיח ענף מאד, הגדל בר בארץ. מגיע לגובה של 1 מ' ויותר. העלים קטנים מאד, קשקשיים. הענפים גלדניים ודומים לעלים. הפרחים קטנים, חד מיניים, לבנים או ירקרקים. הפירות הם ענבות אדומות.

 

חלקי צמח בשימוש: שורש וקנה שורש.

 

מרכיבים: ספונינים סטרואידיים ruscugenin, ruscin, ruscoside.

 

פעילות: דיורטי, מגביר הזעה, מחזק ורידים, נוגד דלקת, נוגד עוויתות, עוצר דימומים, מחזק טונוס של הורידים, מגביר זרימת דם בורידים.

 

התוויות: למקרים של זרימת דם  לקויה בורידים, כובד של  הרגליים, התכווצויות ברגליים, גרוד ונפיחות. לטיפול בדליות ברגליים ובדלקות ורידים, בצקות, כיבים ברגליים, פלביטיס. למקרים של דימום ברישתית העין. לעצירת שטפי דם במחזור  חודשי, מחזור ארוך מדי, דימום איטי הממשיך לטפטף.

 

תופעות לוואי: נדירות  מאד.

 

אינטראקציות עם תרופות אחרות: בלתי  ידועות.

 

התוויות נגד: אין.

 

תקן בינלאומי: הצמח צריך להכיל לפחות 10% ספונינים.

 

הכנות ומינון: מירתח, טינקטורה או קפסולות, מינון המקביל ל- 100 מ"ג ליום.

המינון הדרוש מקביל ל- 7-11 מ"ג של ruscogenin, שהוא האגליקון של  ruscin.

 

שימוש חיצוני: לטיפול בטחורים, כמשחה, פתילות, אמבט ישיבה.

לטיפול בדליות, כמשחה, או קומפרס עם מירתח של הצמח.

 

תערובת מומלצת להכנת משחה

25%

Ruscus aculeatus

25%

Aesculus hippocastanum

25%

Hamamelis virginiana

25%

Symphytum officinale

 

ריכוז סופי של תערובת הצמחים במשחה: 30%.

 

טיפול בדלקת ורידים ונפיחות: יוצקים מים על שורש טחון, מקבלים מעין מחית ומורחים אותה על אזור הדלקת. מכסים בבד, ומעליו ניילון.

 

 

Melilotus officinalis

 

 

שם עברי: דבשה רפואית.

 

משפחה: פרפרניים – Papilionaceae.

 

תאור בוטני: צמח עשבוני חד שנתי, בעל עלים תלתניים משוננים ופרחים צהובים. בארץ גדלים בר ששה מיני דבשה, שפרחיהם צהובים או לבנים.

 

חלקי צמח בשימוש: נוף הצמח בזמן הפריחה.

 

מרכיבים: נגזרות של קומרין, בעיקר  melilotoside,  ,3,4- dihydrocoumarin (melilotin)

dicoumarol, melilotol,  scopoletin, umbelliferone ,

פלבנואידים, כוללים גליקוזידים של קורצטין ו- kaempferol,

ספונינים, כוללים   soysapogenol B, soysapogenol E, melilotigenin,

חומצות פנוליות, בעיקר,  melilotic  וקפאית.

 

רפואה מסורתית: צמח נערץ בארצות בהן הוא גדל. נהגו להשתמש בו במקרים של  זרימת דם לקויה, נוירלגיה, כאב ראש, כאב בטן, וכן לשיפור העיכול. בשימוש  חיצוני הוא נחשב למרכך ומשכך כאב. נהגו להשתמש בו לשטיפות עיניים, להכנת משחות ותכשירים שונים להקלה על כאבים ראומטיים, לכאבי רגליים ולטיפול בכיבים.

 

פעילות: ארומטי, נוגד עוויתות, נוגד דלקת, דיורטי, מכייח, נוגד בצקת, קרמינטיבי, ממריץ זרימת דם  בורידים, ממריץ זרימה של לימפה.

הקומרין הוא נוגד קרישה ומונע תרומבוזה.

מיצויים מהפרחים והעלים משככים כאב.

 

התוויות: אי ספיקת זרימת דם בורידים, כובד של הרגליים, בצקות, לדילול הדם, למניעת קרישה, לכאבים ראומטיים, להתנפחות של בלוטות לימפה, הפרעות בשינה, עצבנות.

בשימוש פנימי וחיצוני לשבירות יתר של נימי דם על פני העור, לטיפול בפלביטיס.

שימוש חיצוני: דלקת עיניים, לריפוי פצעים, כקומפרסים לכאבים בין הצלעות.

 

התוויות  נגד: אינן ידועות.

 

תופעות  לוואי: אינן ידועות.

 

אינטראקציות עם תרופות אחרות: בלתי ידועות.

 

שימוש בהריון  והנקה: מומלץ לא להשתמש בצמח ללא יעוץ רפואי.

 

מנת יתר: לא דווח על השפעות טוקסיות.

 

השפעות על נהיגה ושימוש במכשירים עדינים: בלתי ידועות.

 

הכנות ומינון: חליטה, כפית אחת לכוס פעמיים ביום.

טינקטורה, 1:10 ב-45% אלכוהול 3-5 מ"ל פעמיים ביום.

אבקה 375 מ"ג ליום.

 

 

Coleus forskohlii

 

 

משפחה: שפתניים – Labiatae.

 

חלקי צמח בשימוש: שורש.

 

מרכיבים: המרכיב העיקרי הוא דיטרפן הנקרא forskolin, שמצוי בשורש בריכוז של 0.2-0.3%.

 

רפואה מסורתית: הקולאוס הוא צמח שהיה בשימוש ברפואת האיור-ודה מאז אלפי שנים. נהגו להשתמש בו לטיפול במחלות לב, כאבי בטן עוויתיים, הפרעות בדרכי הנשימה, הפרעות בשינה,

כאבים עוויתיים נוספים.

 

פעילות: forskolin פועל במנגנון של המרצה יעילה של האנזים adenylate cyclase. אנזים זה מעלה רמות של cyclic adenosine monophosphate- cAMP ברקמות שונות. cAMP הוא מרכיב חשוב ביותר בוויסות של תאים. הוא מפעיל אנזימים רבים הקשורים בתפקוד של תאים. ההשפעות הפיזיולוגיות המתקבלות כשריכוז  cAMP עולה בתוך התא. הן מתבטאות בהרפייה של שרירים חלקים, עיכוב של צימות טסיות דם, עיכוב של דה- גרנולציה של תאי פיטום ובזופילים, הגברת כיווצים של שריר הלב. רמות נמוכות של cAMP בנוזל הבין תאי עלולות להיות קשורות להתפתחות של מחלות, כגון, אקסמה, אסתמה, פסוריאזיס, תעוקת הלב ויתר לחץ דם. הפורסקלין יעיל מאד כמסייע להרפייה של שרירים חלקים. כנראה שזה המנגנון לפעילותו כמוריד לחץ דם ומונע היצרות של דרכי הנשימה.

 

השפעה על מערכת קרדיו-וסקולרית

השפעתו העיקרית של השורש, או של הפורסקלין המבודד, היא הורדת לחץ דם ושיפור ההתכווצויות של שריר הלב. הביטוי הוא בשיפור ניכר בפעילות המערכת כולה. השימוש במיצוי מהצמח מומלץ למקרים של יתר לחץ דם, אי ספיקת לב ותעוקת הלב.

 

פעילות על דרכי הנשימה

הפורסקלין מעכב שחרור היסטמין ויעיל כנוגד אלרגיה. במקרים של אסתמה וברונכיט כרוני הוא מסייע  להרפייה של השרירים ומונע היצרות של דרכי הנשימה. ניתן להשתמש בו בלקיחה פנימית או בצורת משאף. השימוש במשאף מומלץ כסיוע מיידי במקרה של התקף אסתמטי חריף.

 

השפעה על גלאוקומה

מחקרים הראו שפורסקלין מוריד לחץ תוך עיני בצורה משמעותית, כאשר משתמשים בו כטיפות עיניים.

הוא מומלץ לשימוש במקרים של גלאוקומה.

 

אופן השימוש: 200-400 מ"ג מהצמח שלוש פעמים ביום.

מיצוי מכויל של פורסקלין שנמכר בשוק. המינון הדרוש הוא 5-10 מ"ג של פורסקלין ליום.

 

רעילות: לא נמצאה כל רעילות בצמח.

 

מקורות

Ed Smith, Therapeutic Herb Manual. A Guide to  the Safe and Effective Use of Liquid Herbal Extracts. Williams Oregon, 1999.

Bombardelli E. and Morazzoni P. Aesculus  hippocastanum L. Fitoterapia 67: 483-511, 1996.

Diehm C. Volbrecht  D.   Amendt K. Comberg HU. Medical edema   protection. Clinical  benefit in patients with chronic deep vein incompetence. A placebo-controled double-blind study. Vasas  21: 188-192, 1992.

Diehm C. Trampisch HJ. Lange S. Schmidt C. Comparasion of leg compression  stocking  and oral horse-chestnuts seed extract therapy in patients with chronic venous insufficiency. Lancet, 347: 292-294,  1996.

Morgan  M.  and Bone K. Professional Review: Horsechestnuts. Med.  Herb, 65: 1-4, 1998.

Pittler MH. and Ernest E. Horse-chestnut seed extract for chronic venous insufficiency. A criteria- based  systemic  review. Arch. Dermatol. 134:  1356-1360, 1998.

Cappelli R. Nicora M. Perri T.Di.  Use of extract of Ruscus aculeatus in venous disease in the lower limbs. Drugs Exp. Clin. Res. 14: 277-283, 1988.

Der  Marderosian A. (ed) The Review of Natural Products, St. Louis: Facts and Comparisons, 1999.

ElSohly MA.  et al.  Constituents of Ruscus aculeatus. Lloydia, 38: 106-108, 1975.

Nikolov S.  Joneidi M.   Panova D. Quantitative determination of ruscogenin in Ruscus species by densitometric thin-layer chromatography. Pharmazie, 31: 611-612, 1976.

Rubanyi G.  Marcelon G.  Vanhoutte PM. Effect of  temperature on the responsiveness of cutaneous  veins to  the extract of Ruscus aculeatus. Gen. Pharmacol. 15: 431-434,  1984.

Werbach MR. and Murray MT. Botanical Influences on Illness: A Sourcebook of Clinical Research, Tarzana  CA:  Third Line Press,  1994.

Bluementhal M. (ed) Herbal Medicine Expanded Commission E Monographs. American Botanical Council, Austin TX. 2000.

Kang SS.  Lim CH. Lee SY. Soysapogenols B and E from Melilotus officinalis. Arch. Pharm. Res. 10: 9-13, 1987.

Kang SS. Woo WS. Melilotigenin, a new sapogenin from Melilotus officinalis. J. Nat. Prod. 51: 335-338, 1988.

Dombrowicz E. Swiatek I. Guryn  R. Zadernowski R. Phenolic acids in herb Melilotus officinalis. Pharmazie 46: 156-157, 1991.

Ammon  HPT and Muller AB.  Forskolin: from Ayurvedic  remedy to a modern agent. Planta Medica,  51: 473-477, 1985.

Seamon KB.  and Daly JW. Forskolin: a unique diterpene activator of cyclic AMP- generating systems. J. Cyclic Nucleotide Research 7: 201-224, 1981.

Dubey MP. Srimai RC. Nityand  S. and Dhawan BN: Pharmacological studies on coleonol, a  hypotensive diterpene from  Coleus forskohli. J. Ethnopharmacology 3: 1-13, 1981.

Kreutner W.  Chapman RW. Gulbenkian A. and Tozzi S. Bronchodilato and antiallergy activity of forskolin . Europan J. Pharmacology, 111: 1-8, 1985.

Potter DE.  Burke JA and Temple JR. Forskolin suppresses sympathetic neuron  function and causes ocular hypotension. Current Eye Research, 4: 87-96, 1985.

עבור לתוכן העמוד