כניסה לחברים
סגירה

כניסה לחברים רשומים



מחלת פרקינסון, טיפול באמצעות צמחים ותוספי מזון - מאת מינה פארן Ph.D

למאמרים נוספים מאת המחברת הקישו כאן

 

מחלת פרקינסון הוגדרה לראשונה על ידי רופא אנגלי, ג'יימס פרקינסון, בשנת 1817. זוהי המחלה הידועה והנפוצה ביותר מבין מחלות העצבים.

המחלה מופיעה בדרך כלל אחרי גיל 50, אבל יש מקרים שהיא מופיעה בגיל צעיר יותר.

הסיכון למחלה הולך ועולה עם הגיל. מעריכים שאחרי גיל 50 מופיעה המחלה אצל אחד מאלף אנשים באוכלוסייה, אחרי גיל 60 אצל אחד מ-200 ואחרי גיל 70 אצל אחד מ-100.

 

אזור קטן במוח, הנקרא החומר השחור, Substania nigra, מתחיל להתנוון.

החומר השחור הוא גרעין בזאלי הממוקם בעומק המוח הגדול, מתחת לקליפת המוח. הגרעינים הבזאליים משמשים כיחידה תיפקודית שפועלת במסגרת המערכת המוטורית, ומסייעת לאיזורים המוטוריים בקליפת המוח להוציא לפועל תנועות רצוניות של השרירים. הוא מכונה החומר השחור בגלל הריכוז הגבוה של מלנין, שהוא תוצר לוואי בייצור דופמין. תאי העצב בחומר השחור מייצרים דופמין שהוא אחד מהמוליכים העצביים האחראים לבקרת התנועה במוח.

 

המוליך השני האחראי לבקרת התנועה במוח הוא אצטילכולין.

מסיבה בלתי ידועה נהרסים תאי עצב בחומר השחור, ויש ירידה בייצור הדופמין. המחסור בדופמין מביא לחוסר איזון עם אצטילכולין שנעשה דומיננטי, וגורם לרעד, נוקשות של שרירים, האטה בתנועות וקושי בהליכה.

המחלה מתקדמת בהדרגה ואין כיום ידע איך לעצור אותה. עלולים להופיע סימנים נוספים, כגון, ירידה בזכרון, הפרעות בדיבור, עצירות, הפרעות בשינה, חרדות, הזעה מוגברת.

 

המחלה מתפתחת באיטיות, והירידה באיכות החיים היא הדרגתית. הטיפולים המוצעים על ידי הרפואה הקונבנציונלית ובשיטות השונות של הרפואה המשלימה, מטפלים בעיקר בסימפטומים של מחלת פרקינסון. מטרתם לסייע לחולה, למנוע ככל האפשר פגיעה בתפקוד שלו ולשפר את איכות חייו.

 

טיפול באמצעות צמחי מרפא ותוספי מזון

תאי העצב רגישים מאד לחמצון. בשנים האחרונות הראו שצמחים הפעילים כנוגדי חמצון, כגון גינקו בילובה, מרוה רפואית, רודיולה, באקופה ואחרים מגינים על תאי המוח מפני הרס, מעכבים ירידה בפעילות המוח, באיבוד הזכרון, והם מסייעים לשיפור הריכוז וכושר הלימוד.

אין הוכחה שתאי העצב בחומר השחור נפגעו מחמצון-יתר, אבל יש חשיבות רבה לשימוש בנוגדי חמצון כדי להאט ולעכב את הנזק שנגרם להם.

לאחרונה פורסמה עבודה שהראתה ששימוש בפלבונואידים מפחית את הסיכון לחלות במחלת פרקינסון(1). החוקרים הראו שאצל אנשים שהרבו להשתמש בפלבונואידים מפירות יער, יין אדום, תה, תפוחי עץ וירקות, היה הסיכון לחלות בפרקינסון קטן ב-40% מאשר אצל אלה שהמעיטו באכילת מזון המכיל פלבונואידים(1).

שימוש במזון המכיל קבוצות שונות של פנולים, ובמיוחד אנתוציאנינים, קרוטנואידים,  מזון המכיל גלוטתיון, או מסייע לייצור גלוטתיון מסייע למנוע או לעכב את התקדמות המחלה, והופעת הסימפטומים המישניים(2).

רוב הפנולים והקרוטנואידים אינם נהרסים בהרתחה או בבישול קצר. רק בישול ממושך הורס אותם. ניתן לאכול אותם במרק ירקות, במרק פירות, בלפתנים, ובכל צורה שתהיה נעימה ונוחה למטופל.

הקרוטנואידים יציבים לחום יותר מהפלבונואידים. הם מצויים בפירות וירקות כתומים וצהובים וכן בעלים בעלי צבע ירוק כהה.

רצוי להפחית באכילת מאכלי חלב. הראו קשר בין אכילה של מוצרי חלב רבים והתקדמות מהירה של המחלה(2).

 

צמחים ממולצים לטיפול במחלת פרקינסון

ניתן להשתמש בצמחים בצרוף עם תרופות קונבנציונליות. עדיף במקרים אלה לבדוק השפעה של כל צמח בנפרד, ולהתחיל במינון נמוך כדי ללמוד איך השילוב ביניהם משפיע באופן אישי על כל מטופל.

 

Mucuna pruriens

צמח חשוב במיוחד במקרים של מחלת פרקינסון. בהודו משתמשים בצמח במשך מאות שנים. הצמח שייך למשפחת הקטניות. משתמשים בזרעים, שהם נוגדי חמצון יעילים, ובנוסף הם מכילים levdopa, שהוא פקורסור ישיר של דופמין.

 

Withania somnifera

צמח אדפטוגן, ממשפחת הסולניים. גדל בר בארץ. השימוש הרפואי נעשה בעיקר בשורש. הצמח מפחית סטרס, אנטי אוקסידנט, אנטי דלקתי, משפר כושר קוגנטיבי, מגביר מהירות החשיבה ושיקול הדעת(3). נחשב לצמח המרגיע מבין האדפטוגנים.

 

Ginkgo biloba

עץ גדול שמוצאו מסין. משתמשים בעלים. מצוי בשוק מיצוי יבש מכויל EGb 761 ומיצוי חצי סינתטי BN 52063. חלק מהמחקרים נעשו על העלים, ואחרים על המיצויים המכוילים. שימוש רפואי נעשה בעלים שמכילים קבוצות של פלבונואידים וטרפנים.

הגינקו פועל על כלי דם ומשפר זרימת דם לכל חלקי הגוף, כולל למוח. הוא אנטי אוקסידנט פעיל מאד, מנטרל רדיקלים חופשיים, מגיע אל המוח ומגן על תאי עצב, מונע ירידה בפעילות של המוח, מונע איבוד זכרון, משפר את הזכרון ואת הכושר הקוגנטיבי.

מחקרים אחדים מראים שהוא עוצר מחלת אלצהיימר בשלבים הראשונים.

הגינקו מגביר ספיגת גלוקוז וחמצן על ידי תאי המוח(4).

 

Bacopa monnier

צמח הגדל בארצות חמות, משתייך למשפחת הלועניתיים. צמח חשוב מאד ברפואת האיורודה . מחקרים הראו שהצמח הוא נוגד חמצון, נוגד חרדה, משפר זרימת דם אל המוח, משפר כושר לימוד וריכוז, משפיע על מתווכים עצביים(5).

 

Curcma longa

כורכומין המופק מהכורכום הוא אנטי אוקסידנט פעיל מאד ואנטי דלקתי.                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                    

 

צמחים בני משפחת השפתניים הפועלים על המוח

  • Salvia officinalis
  • Rosmarinus officinalis
  • Ballota nigra
  • Melissa officinalis
  • Scutellaria lateriflora

 

המרווה והרוזמרין היו ידועים ברפואה המסורתית כמגבירי זכרון ומשפרי כושר קוגנטיבי.

מחקרים המתפרסמים בשנים האחרונות מוכיחים שהם צמחים נוגדי חמצון המגינים על תאי המוח, ומונעים מחלות ניווניות של המוח.

מליסה רפואית, בלוטה שחורה וסקוטלריה הם צמחים מרגיעים, נוגדי דכאון, מגבירים פעילות של המוליך העצבי GABA ומסייעים לשינה.

 

תוספי מזון מומלצים לטיפול במחלת פרקינסון

Alpha lipoic acid

חומצה שומנית נוגדת חימצון המסייעת לייצר גלוטתיון(6). מומלץ לקחת 10-50 מ"ג עם ארוחת הבוקר שלוש פעמים בשבוע(2).

 

ויטמין E

פעילמאד כאנטי אוקסידנט בפאזה השומנית. מומלץ לקחת 30-100 יחידות יחד עם הארוחה 3-4 פעמים בשבוע.

מזון עשיר בויטמין E מגן מפני מחלת פרקינסון.

מזון עשיר בויטמין E כולל אגוז מלך, נבט חיטה, קליפות שלזרעי דגניים, עלים ירוקים.

 

ויטמין C

אנטי אוקסידנט בפאזה המימית. מנטרל רדיקלים חופשיים. ניתן לקחת ממנו 100-300 מ"ג פעמים עד פעמיים ביום. ויטמין C מסייע לייצור L-dopa מטירוזין(2).

 

Quercetin

פלבונואיד נפוץ בצמחים. מצוי בחלקים השונים של הצמח, בעלים, בפירות, בזרעים ובשורש. הקורצטין נפוץ מאד בצמחים כגליקזיד עם סוכרים שונים.

הקורצטין הוא אנטי אוקסידנט פעיל.

מזון עשיר בקורצטין: תה ירוק ושחור, תפוחי עץ (בעיקר הקליפה), בצל במיוחד בצל אדום, ענבים אדומים, ברוקולי, חמוציות, פטל ועוד.

 

מיצוי מזרעי ענבים ופירות יער

המרכיבים הפעילים הם פרואנתוציאנינים. מיצוי מזרעי ענבים מצוי בשוק כמיצוי מרוכז.

פירות היער מכילים אנתוציאנינים ופרואנתוציאנינים. הם מומלצים במקרים של מחלת פרקינסון כדי למנוע ניוון של תאי מוח ושל רקמות אחרות.

תכונות פיזיולוגיות: נוגדי חמצון. מסייעים להגנה מפני נזקים שהרדיקלים החופשיים עלולים לגרום לתאים ולרקמות.

מעכבים אנזימים, כגון, קולגנאז, אלסטאז, היילורונידאז, ובכך מונעים נזק לקולגן שהוא החלבון הנפוץ ביותר בגוף.

מחזקים את מבני הקולגן של העור, כלי הדם, הגידים והסחוסים.

מעכבים שחרור של היסטמין ופעילים כנוגדי אלרגיה.

מעכבים ייצור של פרוסטגלנדינים ולויקוטריאנים מחומצה ארכידונית, נוגדי דלקת.

מחזקים כלי דם נימיים, ממריצים את זרימת הדם ההיקפית, מסייעים לשיפור הראייה.

 

שימוש בפרקורסור של דופמין

הטיפול העיקרי במחלת פרקינסון הוא מתן של פרקורסור של דופמין שעובר את המחסום דם-מוח. הפרקורסר הישיר של דופמין הוא L-dopa

 

 

 

L-dopa

 

L-dopa, L-3,4-dihydroxyphenylalanine מיוצר  בגוף האדם מהחומצה האמינית טירוזין, והוא הפרקורסור הישיר שך המוליכים העצביים דופמין, אפינפרין (אדרנלין) ונור-אפינפרין, הידועים כקטכול אמינים. הוא מסונתז ונמכר  כ-levdopa, ומשמש בעיקר לטיפול בחולי פרקינסון. דופמין אינו עובר את המחסום דם-מוח, בעוד ש- L-dopaעובר אותו והופך לדופמין במוח על ידי האנזים aromatic L-amino acid decarboxylase. הקו-פקטור לריאקציה זו הוא ויטמין B6, והוא דרוש כדי לבצע אותה.

L-dopa הופך לדופמין גם במערכת העצבים ההיקפית.  נוצר מצב של היפר דופמינרגיה שגורם לתופעות לוואי שליליות של הטיפול ב- L-dopa. כדי למנוע תופעות אלה נותנים ביחד עם L-dopa מעכב של  Dopa-secarboxylaseבמערכת העצבים ההיקפית, לדוגמא, carbidopa. אם נותנים פירידוקסין בלי carbidopa, מתקבל ייצור מוגבר של דופמין במערכת העצבים ההיקפית, הגורם לשלילת ההשפעות החיוביות של הטיפול במערכת העצבים המרכזית.

L-pheny alanine, L-tyrosine, L-dopa מהווים שלושתם פרקורסורים לפיגמנט מלנין.

 

תופעות לוואי של L-dopa עלולות להיות:

ירידה בלחץ הדם, במיוחד במינון גבוה, פגיעה בקצב הלב, בחילה, דימום במערכת העיכול, נשירת שיער, חוסר התמצאות, בלבול, חרדה, נדודי שינה, ישנוניות(7).

L-דופה מצוי בצמח Mucuna pruriens וניתן להשתמש בו במקרים של מחלת פרקינסון.

 

הארכת פעילות הדופמין

האנזים Monoamine oxidase (MAO) מפסיק את פעילות הדופמין. עיכוב של אנזים זה יביא להארכת פעילות הדופמין וזה יכול להועיל לחולים במחלת פרקינסון.

יש כמה תרופות המעכבות MAO. Selegiline  הוא הפעיל והנפוץ יותר בשימוש. המינון הוא 5 מ"ג ליום.

 

מקורות

  1. Gao x. Cassidy A. Schwarzs C. et al. Habitual intake of dietary flavonoids and risk of Parkinson disease. Neurology 2012; 10
  2. Sahelian R. Parkinson's Disease herbs vitamins and supplements- natural and alternative treatment, diet, food and home remedy. http://www. Raysahelian.com/parknson.html
  3. Monograph, Withania somnifera, Review of the Therapeutic Effects of Ashwaganda (Withania somnifera). Altern. Med. Rev. 2004, 9:211-214.
  4. Sahelian R. Neuroprotective effect of Ginkgo biloba L. extract in a rat model of Parkinson disease. Phytother. Res. 2004.
  5. Russo A. Borreli F. Bacopa monnieri, a reputed nootropic plant. An overview, Phytomedicine 2005, 12(4): 305-317.
  6. Sahelian R. Combined R-alpha-lipoic acid and acetyl-L-carntine exerts efficient preventative effects in a cellular modek of Parkinson's disease. J. Cell. Mol. Med. 2008.
  7. Merims D. Giladi N. Dopamine dysregulation syndrome, addiction and behavioral changes in Parkinson's disease. Parknsonian Relat. Disord. 2008, 14: 273-280.

 

 

 

 

*  *  *  *  *  *  *

המידע המובא כאן הוא על דעת הכותב בלבד. אין העמותה לצמחי מרפא (עיל"ם) אחראית לתוכן המאמר. שימוש בצמחים או במוצרים אחרים מחייב במקרים מסוימים שיקול דעת רפואי, ועל כן יש להיוועץ במומחה מתאים. העמותה הישראלית לצמחי מרפא ועורכי תוכן האתר אינם אחראים לכל מקרה של שימוש בלתי מבוקר, או בלתי מקצועי במידע ו/או בצמחים הנזכרים.

 

עבור לתוכן העמוד