כניסה לחברים
סגירה

כניסה לחברים רשומים



גידולים חדשים של צמחי מרפא, תבלין ובושם - סיור בעקבות מגדלים ומחדשים - מאת אלומה גלזר דותן

גידולים חדשים של צמחי מרפא, תבלין ובושם - סיור בעקבות מגדלים ומחדשים - מאת אלומה גלזר דותן (הגדל)

 

אהבה לצמחים, אהבה לגידול צמחים והבנת הפוטנציאל הגלום בהם, הם שהובילו "משוגעים לדבר" ליזום גידול צמחים ייחודיים, שלהם שימושים ייחודיים באזורי גידול ייחודיים, ולהביאם לשימוש לכולנו. אנו זוכים ליהנות מפירות עבודתם לאחר שנים רבות בהם עסקו, התלבטו וטיפחו את הצמחים השונים. בכתבה הבאה נלך בעקבותיהם.

 

חוות האפרסמון – קיבוץ אלמוג, בקעת יריחו

נתחיל את סיורנו בקיבוץ אלמוג, בבקעת יריחו על אם הדרך מירושלים לים המלח. חוות האפרסמון היא המיזם החדש ו"הלוהט" בתחום גידול צמחי מרפא תבלין ובושם, והדגש הוא על בושם. ראשיתה של החווה בחלומו של גיא ארליך מקיבוץ אלמוג, להחזיר לאזור ים המלח את צמחי הבושם הנזכרים במקורותינו, מסממני הקטורת ועד לצמח ממנו הפיקו את בושם האפרסמון היוקרתי בימי שבת העם בארץ. זכיתי לראות את החלום קורם עור וגידים מרעיון להצלחה, בגידול צמחים שאיש בימינו לא ידע כיצד לגדלם וצמחי מרפא ובושם נוספים מהאזור. "יש לי שליחות תרבותית, להשיב עדנה לרפואה היהודית רבת השנים, שהאפרסמון הוא גולת הכותרת שלה", אומר גיא.

 

מצמחי חוות האפרסמון:

מור הגלעד/בושמיים (Balsam of Gilead) - Commiphora gileadensis (C. opobalsamum) / Burseraceae

 צמח זה מזוהה כיום עם האפרסמון או הבושם הנזכרים במקורות. הצמח גדל כיום רק בחצי האי ערב ובחוות האפרסמון. זהו שיח-עץ לא גדול, בעל ענפים שרביטיים שקליפתם חומה. מקור הבושם הוא בקליפת הגזע והענפים, כשאופן הפקת הבושם דורש מיומנות, אותה היה למגדלים באותה עת. כיום מנסה גיא לחדש ידע זה.    

 

לבונת הקטורת/בשמיים Boswellia serrata / Burseraceae - הלבונה היא עץ קטן שמוצאו בדרום חצי האי ערב, סומליה ואתיופיה, אך ככל הנראה בתקופת מלכות יהודה גודלה הלבונה גם בארץ, בעמק הירדן ובאזור ים-המלח. מהגזע והענפים שלו מפיקים שרף אשר שימש בעבר וגם כיום כצמח בושם וקטורת וגם כצמח מרפא. שרף הלבונה הוא בעל כושר חיטוי חזק ועל-כן יש לו פעילות נוגדת דלקת חזקה במיוחד, יעילה מאד לטיפול בדלקות מפרקים, במיוחד דלקת באזור הברכיים, מחלות מעי דלקתיות, דלקת כרונית של הכבד ואסטמה כרונית.

 

כופר לבן/כפריים "חינה" Lawsonia inermis/Lythraceae -

עץ קטן הגדל באזורים יובשניים באסיה, באפריקה ובאוסטרליה. העץ מגיע עד לגובה של כ-6 מ' בלבד, ענפיו קוצניים במקצת, והוא נשיר מותנה (משיר את עליו רק בתנאי חורף קיצוניים). הכופר פורח באביב, הפרחים קטנים וריחניים מסודרים במכבדים, בגוון לבן, ורוד או אדום נאה לעין. בעבר הרחוק גידלו את הצמח בארץ באזור עין-גדי כצמח בושם חשוב וגם כצמח מרפא. הכופר הוא צמח עמיד ליובש וחסכן במים. מתאים לגידול גם בגינה הביתית, כשיח בודד או אפילו כגדר חיה ייחודית.

מעלי הכופר מפיקים את צבע ה"חינה" הטבעי, הידוע בשימושיו המסורתיים הרבים, וכבר בפירמידות במצרים מצאו כי המומיות נצבעו בצבעים של הכופר הלבן. מכינים עיסה מן העלים והיא משמשת בשימוש חיצוני לחיזוק השיער, לשמירה על בריאותו, לצביעתו בגוונים שונים של אדום-חום וכן לחיזוק הציפורניים והשיניים. העיסה משמשת גם לצביעת בדים.

 

 

 

כופר לבן

 

חוות האפרסמון פתוחה למבקרים וניתן ולהשתתף גם בסדנאות המתקיימות במקום. מומלץ לעקוב אחר הפרסומים בדף הפייסבוק של החווה.

 

מורינגה ערבה – מושב עין תמר, כיכר סדום

צמח המורינגה זכה להיקרא "עץ הפלא" או "העץ הנדיב" בזכות נדיבותו הרבה המתבטאת בשימוש בכל חלקיו למזון ולמרפא. זהו ספק עץ, ספק "ירק" גדול וגבוה, שנותן שפע של טוב. צמח שמוצאו בהודו ובארצות דרום מזרח אסיה, אשר נפוץ גם לאפריקה, שם חולל פלאים באוכלוסיות שהיו נתונות לתת-תזונה.

הצמח הגיע לפני מספר שנים גם לארץ, ולא מעט התנסו בגידול הצמח ובשימוש בו. מיכה מורן, יזם, עוד "משוגע לדבר", זכה להיות ממפתחי גידול צמח המורינגה בארץ. הוא יזם בשנת 2006 את הקמת החממות לגידול מורינגה במושב עין-תמר בצידו הדרומי של ים המלח ומפיק ומשווק את מוצרי המורינגה בארץ ובחו"ל.

בשנים האחרונות מגדלים שם במנהרות פלסטיק גם את צמח השרשר (לשעבר בן-מלח), במטרה להשתמש בו כתבלין בעל טעם מלוח.

ניתן לבקר במקום בתיאום מראש.

 

מורינגה מכונפת/מורינגיים  Moringa oleifera / Moringaceae -

המורינגה המכונפת היא המין הנפוץ בשימוש. זהו צמח רב-שנתי המגיע  עד לגובה של כ-7.5 מ', בעל עלים מנוצים גדולים, הפורח באשכולות של פרחים לבנים הנושאים ריח עדין. הפרי הוא תרמיל מאורך (לכן שייכו אותה בעבר לקטניות) המגיע עד לאורך של כ-70 ס"מ. שימוש נעשה בכל חלקי הצמח.

ניתן לגדל את המורינגה המכונפת בכל אזורי הארץ, למעט אזורים רגישים לקרה, בהם היא משירה את עליה בחורף. חיוני שקרקע הגידול תהיה קרקע מנוקזת היטב, גם אם לא עשירה במיוחד. ההשקיה - מתונה בלבד. קצב הגידול שלה מהיר. ניתן להרבות את הצמח מזרעים או מייחורים ולהתחיל להשתמש בו כעבור שנתיים משתילתו. לצורך קבלת הפירות נותנים למורינגה לגדול לגובה כעץ, ואם ברצוננו להשתמש בעיקר בעלים, מומלץ לגזום את הגזע המרכזי בגובה נמוך יחסית על-מנת לקבל נוף נמוך ורחב, מה שמקל על איסוף העלים.

חלקי הצמח שבשימוש:

- עלים צעירים שמורידים מהם את העלעלים ומשאירים רק את הציר המרכזי. משתמשים בהם כירק, טרי או מבושל, שטעמו חריף מעט כטעם אספרגוס. הם עשירים במינרלים, ויטמינים וקרוטנואידים. ניתן להשתמש בעלים מיובשים כתבלין;

- קצות ענפים, גם כן כירק;

- פרחים, עשירים בסידן ובאשלגן, נאכלים מבושלים או שמשמשים לחליטה;

- פירות, אותם אוספים לפני הבשלתם כשהם בעובי של 1.5 – 2 ס"מ. הם נאכלים טריים או מבושלים בישול קצר במים;

- זרעים, שבטרם הבשלתם ניתנים לאכילה ועם הבשלתם מפיקים מהם שמן לבישול ולשימושים קוסמטיים;

- שורשים, מכילים שמני חרדל ולהם טעם שמזכיר חזרת. השימוש בהם לא נפוץ בשל תכולת האלקלואידים שבהם.

 

 

מורינגה

 

צמח המורינגה קנה לו את פרסומו והפצתו בעולם בזכות היותו עשיר במרכיבים חיוניים כמו סידן, ויטמינים ומינרלים רבים, מה שעושה אותו למזון חיוני, מעורר ומגביר חיוניות. לצמח השפעה נוגדת חמצון, נוגדת חיידקים, נגיפים ופטריות, ונוגדת דלקות המכשירים אותו לטיפול במגוון של מחלות ותופעות: חיזוק מערכת החיסון וטיפול בדלקות שונות ביניהן דלקת מפרקים, צינית, זאבת, איזון רמת הסוכר בדם, הורדת רמת הכולסטרול, הורדת רמות השומנים בדם, איזון בלוטת התריס, טיפול במיגרנות, מחלות מעיים, מניעת סרטן ותמיכה בעת טיפולי הקרנות וכימותרפיה, ועוד.

המורינגה מתאימה לגידול בגינה הביתית וניתן לרכוש שתילים או זרעים במשתלות שונות ברחבי הארץ.

 

שרשר/סלקיים - Sarcocornia /Chenopodiaceae

השרשר הוא צמח בשרני רב-שנתי, הגדל בר בארץ בקרקעות מלוחות באזור ים המלח ולאורך מישור החוף הצפוני. לשרשר נוף שיחני, ענפיו בעלי פרקים ומפרקים בולטים לעין, כעין מחרוזת, מה שהעניק לו את שמו העברי החדש - שרשר (לשעבר נקרא בן-מלח). עלי הצמח קרומיים ועל-כן הענפים הם האחראים לעיקר ההטמעה של הצמח.

שמו המדעי של הצמח פירושו "צמח מלח ביוונית". במסורת העממית נהוג לאכול את גבעוליו מבושלים או כבושים. כיום, לאחר עבודה מחקר ופיתוח מאומצת של חוקרי המרכז הלאומי לחקלאות ימית מהמכון לחקר ימים ואגמים באילת, אוקלם הצמח לצורך הפקת תבלין המשמש למתן טעם מלוח למזון היכול לשמש כתחליף לשימוש במלח במזון. הוא עשיר במינרלים שונים, אך דל בנתרן. הוא מתאים בעיקר לתיבול דגים ומיני בשרים, עם ההגשה ולא בשלב הבישול. הטעם הוא מעט מלוח עם מעט חמצמצות.

הצמח כבר מגודל במספר משקים חקלאיים בנגב היכולים להעניק לו קרקע מלוחה או להשקותו במים מליחים.

 

הגן הקסום – קיבוץ קטורה בערבה

דרומה משם, בערבה, נמצא קיבוץ קטורה. מקום בו "פלא שמשהו גדל בכלל" נמצא הגן הקסום, כשמו כן הוא. ראשיתו של הגן, היתה כחלקה ניסיונית לגידול צמחים בתנאי האקלים הייחודיים לערבה. יוזמת ומנהלת הגן היא ד"ר איליין סולווי, ממתיישביו הראשונים של הקיבוץ שהוקם בשנות ה-70, מומחית לחקלאות מדברית וחקלאות ברת קיימא, אשר חיפשה בראשית ימי הקיבוץ, אילו צמחים, בעיקר עצים ,יכולים לגדול יכולים לגדול במקום חם ויבש זה, בו הקרקע מלוחה והפרשי טמפרטורה קיצוניים בין היום ללילה.

ראשית הקימה ד"ר סולווי את מטע התמרים של הקיבוץ ואחר-כך פנתה לעבודת אקלום של צמחים מאזורי עולם אחרים, בעיקר אזורים יובשניים. צמחים שניתן למצוא כיום במשקים חקלאיים או במשתלות ברחבי הארץ. נתאר אחדים מהם:

 

ארגן קוצני/ספוטיים -Argania spinosa/ Sapotaceae

אחד הצמחים הראשונים שגודלו בגן. צמח שמקורו באזורים הצחיחים של מרוקו ואשר מזרעיו מפיקים שמן איכותי למאכל ולמרפא, בעיקר לטיפול בפגעי עור, במיוחד כוויות ולקוסמטיקה.

הארגן הוא עץ גדול, ירוק עד, קוצני מאד. בתנאי גידול מיטביים הוא מגיע עד לגובה של כ-10 מ', הנוף רחב, ומערכת השורשים מעמיקה ומאד מסועפת, עד למרחק של כ- 90 מ'(!) ועל-כן איננו מומלץ לגידול בגינה הביתית, למי שחושב על כך. העץ עמיד מאד ליובש, לחום ולקור, אך רגיש למליחות מה בקרקע. קליפת העץ משמשת כחומר לבעירה, והעצה המאוד חזקה שלו משמשת בארץ הולדתו לתעשיית העץ.

פירות מתקבלים כעבור 4-5 שנות גידול. עם הבשלתם נושרים הפירות אל הקרקע, ציפת הפרי בעלת טעם מר ואיננה אכילה, והזרע בעל הקליפה הקשה מכיל את תרכובות השומן החיוניות. במרוקו נאכלים הפירות על-ידי העיזים והמגדלים אוספים את הזרעים מגלליהן. בארץ נאספים הזרעים מתחת לעץ ועוברים פיצוח על ידי מכשור מיוחד ואחר כך הפקת השמן.

שמן הארגן עשיר בחומצות שומן מסוג אומגה-3, ומשמש, כאמור, לטיפול בעור - מחלות עור שונות, כוויות בדרגות שונות, וגם לקוסמטיקה. בשימוש פנימי הוא משמש להורדת רמות השומנים בדם, להורדת יתר לחץ-דם, מחזק מערכת החיסון, מונע סרטן וכטיפול תומך בחולי סוכרת מסוג 2 (בשל תהליך ההפקה המורכב, שמן ארגן הוא שמן יקר. אם מצאתם אותו ב"מחיר מציאה" קרוב לוודאי שהוא מעורב עם שמנים אחרים ולכן לא מומלץ לשימוש).

כיום מגודל הצמח במספר משקים בארץ אשר גם מפיקים מן הצמח את השמן הייחודי לו, כגון משק אורן בנתיב הגדוד שבבקעת הירדן, חוות אורליה בהר הנגב ועוד.

 

 

ארגן קוצני

 

אזדרכת הודית/אזדרכתיים "נים" -Azadirachta indica/Meliaceae 

עץ ירוק עד, גבוה, בין 6-25 מ', שהובא לארץ על-ידי עולים מהודו ועבר תהליך אקלום בקטורה. עץ עמיד ליובש שנחוצה לו קרקע בעלת ניקוז טוב. באביב הוא פורח בפריחה לבנה וריחנית. עץ האזדרכת מתאים לגידול בגינה הביתית וכיום ניתן למצוא אותו במשתלות רבות. הוא מתאים לשמש כעץ מצל בגינה, ליהנות מפריחתו הריחנית ולעשות שימוש בכל חלקיו – שורשים, ענפים, קליפת הגזע, עלים, פרחים, פירות וזרעים.

לאזדרכת שימושים מסורתיים רבים לטיפול בפגעי עור שונים, מחלות עור, כוויות, יבלות ופצעים, לטיפול במגוון של מחלות פנימיות זיהומיות ומטבוליות, כשהשימוש המעניין ביותר הוא לצורך מניעת הריון. שימושים אשר אוששו על-ידי מחקרים רבים.

מן הזרעים של האזדרכת מפיקים שמן הידוע כ"שמן נים" שגם לו שימושים מסורתיים רבים וביניהם הורדת רמות סוכר בדם, חיזוק מערכת החיסון, עמידות לזיהומים מיקרוביאליים או וירליים. השמן משמש גם כאמצעי למניעת הריון יעיל, על-ידי שימוש מקומי בנרתיק. מטבע הדברים לא מומלץ להשתמש בשמן או במיצוי מן הצמח בתקופות של הריון והנקה, וכן אין להשתמש בו במקביל לנטילת תרופות להורדת רמות הסוכר בדם.

השפעתו נוגדת החרקים, חיידקים, נגיפים ופטריות משמשת גם בחקלאות ובגינון. שימוש עיקרי שנעשה באזדרכת הוא כמדביר חרקים מזיקים על-ידי פגיעה בשלבים שונים של התרבותם. יחד עם זאת הוא איננו פוגע בחרקים ידידותיים כמו דבורים ופרפרים הממלאים תפקיד בהאבקת הצמחים. ניתן להשתמש במיצוי מהצמח גם להרחקת תיקנים ונמלים מהבית, להרחקת כינים, פרעושים וקרציות מבעלי-חיים.

כיום ניתן למצוא תכשירי הדברה טבעיים משמן זרעי הנים במשתלות ברחבי הארץ כמו גם שתילים של האזדרכת ההודית במשתלות נבחרות.

 

כיום מונה הגן הקסום כ-300 מיני צמחים מרחבי העולם. אחד משיאיו של הגן הוא "תמר מתושלח" שהונבט בידיה האמונות של ד"ר סולווי מזרע שנמצא בחפירות במצדה ותוארך לימי המצור על מצדה.

 

בגן נערכים מחקרים ותהליכי פיתוח מקצועיים, כשהמטרה כיום היא למצוא צמחי מרפא לחיזוק מערכת החיסון ולטיפול באלצהיימר, פרקינסון, מלריה. אנשי מקצוע רבים עולים לרגל לקיבוץ קטורה להתייעץ עם ד"ר סולווי, וניתן גם לסייר בגן בתיאום מראש.

 

להלן הצעתה של ד"ר סולווי ל-3 צמחים שכדאי לגדל בגינה הביתית: זוטה לבנה, חומעה ורודה שאת זרעיה ניתן לאסוף מצידי דרכים בערבה ובנגב ואת המורינגה.

 

תודות לכל האנשים היקרים העובדים ועומלים להביא לנו את המיטב מצמחיית העולם, ותודה להם על המידע שתרמו לכתבה.

 

 

  

 

אלומה גלזר דותן M.Sc

מוסמכת בבוטניקה חקלאית, תזונאית קלינית טבעית, מטפלת בצמחי מרפא ומוסמכת לטיפול בפרחי באך. עוסקת רבות גם בהיבט של גידול צמחי תבלין ומרפא.

מחברת הספר "אל גינת המרפא".

פועלת בעיקר בירושלים והסביבה.

אמצעי התקשרות:

 alumagd@gmail.com

www.metaplim.co.il/aluma

02-5361107, 0523495404

עבור לתוכן העמוד